שורש השוש, הידוע גם כליקוריץ, הוא אחד הצמחים הוותיקים ברפואה המסורתית. רופאים במצרים העתיקה, ביוון וברפואה הסינית השתמשו בו להרגעת הקיבה והגרון כבר לפני אלפי שנים. אבל לצמח הזה יש בעיה מודרנית ומוכחת: התרכובת שמעניקה לשוש את הטעם המתוק האופייני, גליציריזין, מעלה לחץ דם, מורידה את רמות האשלגן בגוף, ובמינון גבוה עלולה לגרום להפרעות קצב לב מסוכנות.
הפתרון לבעיה הזו הוא ליקוריץ DGL, ראשי תיבות של Deglycyrrhizinated Licorice, כלומר שוש שעבר תהליך הסרה של הגליציריזין. התוצאה היא תוסף ששומר על התרכובות הצמחיות שמרגיעות את רירית מערכת העיכול, אבל ללא הסכנה הקרדיווסקולרית של השוש המלא. בדירוג הראיות שלנו ליקוריץ DGL מקבל דירוג כתום, יש ראיות סבירות אך לא חזקות, בעיקר להקלה סימפטומטית ולא לריפוי. במאמר הזה נפריד בין מה שהמחקר באמת תומך בו לבין ההייפ, ונסביר בדיוק למי DGL מתאים ולמי לא.
מה זה ליקוריץ DGL?
ליקוריץ DGL הוא תוסף המופק משורש הצמח Glycyrrhiza glabra, לאחר עיבוד שמסיר ממנו את רוב הגליציריזין. ההגדרה המקובלת היא תוסף שמכיל פחות מ-3% גליציריזין, ולרוב הרבה פחות מכך. הנה המאפיינים שחשוב להכיר:
- בלי הסכנה של שוש מלא: הסרת הגליציריזין מנטרלת את ההשפעה על לחץ הדם ועל האשלגן, מה שהופך את DGL לצורה הבטוחה הרבה יותר לשימוש קבוע.
- שומר על הפלבונואידים: תרכובות צמחיות כמו glabridin ו-liquiritin, שנחשבות לאחראיות על ההשפעה המרגיעה והמגינה על רירית הקיבה והוושט, נשארות בתוסף.
- נלעס לרוב, לא נבלע: חלק מהתכשירים מיוצרים כטבליות לעיסה, מתוך הנחה שהרוק מסייע לתרכובות לפעול ישירות על רירית הוושט והקיבה.
- לא תרופה: DGL הוא תוסף תזונה, לא תחליף לתרופות נגד צרבת או לבירור רפואי של כאבי בטן מתמשכים.
הקשר למערכת העיכול: מנגנון של הגנה על הרירית
בניגוד לתרופות מעכבות חומצה כמו אומפרזול, שמפחיתות את ייצור החומצה בקיבה, ההשערה לגבי DGL היא שהוא פועל במנגנון שונה לחלוטין: חיזוק והגנה על שכבת הריר המגינה על רירית מערכת העיכול.
הרעיון הוא ש-DGL מעודד את תאי הרירית להפריש יותר ריר מגן ופחות מסתמך על דיכוי החומצה. שכבת ריר עבה ובריאה יותר משמשת כמחסום בפני החומצה הקיבתית, ובכך עשויה להקל על תחושת הצריבה ולתת לרקמה מגורה זמן להחלים. מנגנון נוסף שהוצע הוא פעילות אנטי-דלקתית מקומית של הפלבונואידים, שעשויה להרגיע גירוי ברירית.
חשוב להדגיש: המנגנון הזה עדיין נחקר, וחלק ממנו מבוסס על מחקרי מעבדה ועל הגיון ביולוגי יותר מאשר על הוכחה קלינית מלאה בבני אדם. זו אחת הסיבות לדירוג הכתום ולא הירוק.
הראיות הנוכחיות
מחקר 1: תמצית שוש לדיספפסיה תפקודית מ-2012
המחקר המודרני המשמעותי ביותר בנושא הוא מחקר מבוקר אקראי כפול-סמיות מאת Raveendra ועמיתיו, שפורסם בכתב העת Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine. החוקרים, ממרכז מחקר בבנגלור שבהודו, בחנו תמצית שוש בשם GutGard (תמצית עם רמת גליציריזין נמוכה) בקרב 50 מטופלים עם דיספפסיה תפקודית, כלומר אי-נוחות וכאב חוזרים בבטן העליונה ללא סיבה מבנית. המשתתפים קיבלו 75 מיליגרם פעמיים ביום או פלצבו למשך 30 יום. התוצאה: קבוצת התמצית הראתה ירידה משמעותית בציון הסימפטומים הכולל כבר ביום ה-15 וביום ה-30 בהשוואה לפלצבו, וכן שיפור במדד הדיספפסיה Nepean ובהערכת היעילות הכללית. התוסף נמצא בטוח ונסבל היטב. זהו מחקר קטן יחסית, אך הוא הראיה האנושית האיכותית ביותר שיש כיום.
מחקר 2: השוואה לתרופות במניעת כיב קיבה מ-1985
מחקר ותיק שפורסם בכתב העת Gut, מאת Morgan ועמיתיו, השווה תכשיר DGL בשם Caved-S לתרופה צימטידין (חוסם H2) במניעת הישנות של כיב קיבה לאורך שנתיים. התוצאה הייתה ש-Caved-S היה יעיל באותה מידה כמו צימטידין במניעת הישנות הכיב. זהו ממצא מעניין, אך יש לזכור שהוא מ-1985, נערך לפני עידן מעכבי משאבת הפרוטונים והטיפול באנטיביוטיקה נגד החיידק H. pylori, שהוא כיום הגורם המוכר לרוב כיבי הקיבה.
מחקר 3: DGL בכיב התריסריון מ-1975
סקירה אנדוסקופית מוקדמת מאת Larkworthy ו-Holgate, שפורסמה בכתב העת The Practitioner, עקבה אחר 32 מטופלים עם כיב כרוני בתריסריון שטופלו ב-DGL. החוקרים דיווחו על שיפור והחלמה בחלק מהמטופלים. זהו מחקר ישן וקטן, ללא קבוצת ביקורת מודרנית, ולכן ערכו מוגבל, אך הוא חלק מהבסיס ההיסטורי לשימוש ב-DGL לבעיות עיכול.
מה עם צרבת, ריפלוקס וכיבים אמיתיים?
כאן חשוב להיות כנים לגבי הגבולות של DGL. אנשים רבים מנסים אותו לצרבת ולתסמיני ריפלוקס (GERD), והעדויות לכך הן בעיקר אנקדוטליות ומתבססות על המנגנון התיאורטי של הגנת רירית, יותר מאשר על מחקרים גדולים ומבוקרים ספציפית ל-GERD. ייתכן שהוא מקל על אי-נוחות קלה אצל חלק מהאנשים, אך הוא לא תחליף לתרופה במקרים של ריפלוקס חמור או נשנה.
לגבי כיבים: אם בעבר נחשב השוש כטיפול בכיבים, ההבנה הרפואית השתנתה לחלוטין. כיום ידוע שרוב כיבי הקיבה והתריסריון נגרמים מהחיידק H. pylori או משימוש בתרופות נוגדות דלקת (NSAIDs). כיב אמיתי דורש אבחון רפואי, ולרוב טיפול אנטיביוטי ייעודי או הפסקת התרופה הגורמת. DGL אינו מחסל את החיידק ואינו מרפא כיב, ולכן אסור שיחליף בירור רפואי.
האם כדאי להתחיל ליקוריץ DGL?
ליקוריץ DGL נחשב בטוח יחסית, אבל יש כללים והסתייגויות שחובה להכיר:
- DGL בלבד, לא שוש מלא: זו הנקודה הקריטית. שוש מלא או תמצית שוש עם גליציריזין מעלים לחץ דם, מורידים אשלגן, ועלולים לגרום למצב שנקרא פסאודו-היפראלדוסטרוניזם. ה-FDA מזהיר שצריכה קבועה של שוש מלא, במיוחד מעל גיל 40, עלולה לגרום להפרעות קצב ולעלייה בלחץ הדם. רק הצורה נטולת הגליציריזין, DGL, מנטרלת את הסיכון הזה.
- תסמינים מתמשכים = בדיקה רפואית: כאב בטן עליון מתמשך, צרבת תכופה, ירידה במשקל, קושי בבליעה או דם בצואה מחייבים פנייה לרופא, בין היתר כדי לשלול H. pylori, כיב או בעיה רצינית יותר. אין להשתמש ב-DGL כדי לדחות בירור.
- הריון והנקה: אין מספיק נתוני בטיחות, ומומלץ להימנע ללא ייעוץ רפואי.
- שילוב עם תרופות: מי שנוטל תרופות ללב, ללחץ דם, או משתנים, צריך להתייעץ עם רופא או רוקח, גם עם DGL, ובוודאי להימנע משוש מלא.
- תוסף לטווח קצר: DGL מתאים בעיקר לשימוש סימפטומטי וקצר טווח, לא כטיפול קבוע ארוך שמחליף אבחון.
מה כן לקחת מהמחקר?
- אם אתם מנסים DGL, ודאו שזו הצורה נטולת הגליציריזין. חפשו במפורש את הכיתוב DGL או Deglycyrrhizinated על האריזה, והימנעו מתמציות שוש רגילות לשימוש קבוע.
- מינון נפוץ הוא טבליית לעיסה אחת או שתיים (כ-300-400 מיליגרם) לפני הארוחות, לפי הוראות היצרן. התחילו במינון נמוך ובדקו את התגובה.
- השתמשו בו להקלה, לא לאבחון. אם הצרבת או אי-הנוחות נמשכות מעבר לכמה שבועות, אל תמשיכו לטפל בעצמכם, פנו לרופא.
- אם יש לכם לחץ דם גבוה או מחלת לב, הקפידו על DGL בלבד והתייעצו עם רופא לפני שאתם מתחילים תוסף שוש מכל סוג.
- בדקו את ההתאמה למטרות שלכם: לא בטוחים אם DGL מתאים לכם? נסו את בורר התוספים האישי שלנו שמתאים תוספים לבריאות העיכול לפי מין, גיל ומטרות.
אפשר לרכישת ליקוריץ DGL ב-iHerb, חפשו במפורש מוצר המסומן DGL או Deglycyrrhizinated, ולא תמצית שוש רגילה.
הפרספקטיבה הרחבה
ליקוריץ DGL הוא דוגמה יפה לעיקרון חשוב בעולם התוספים: לעיתים תרופת צמחים מסורתית עוברת שיפור הנדסי שמותיר את התועלת אך מסיר את הסכנה. הסרת הגליציריזין הפכה צמח בעייתי ללב ולכלי הדם לתוסף סביר וזול יחסית להקלה על אי-נוחות עיכולית. אבל אותה כנות מחייבת להכיר גם במגבלות: הראיות מתונות, ההשפעה היא סימפטומטית ולא מרפאת, ו-DGL אינו מתחרה בתרופות במקרים אמיתיים של ריפלוקס חמור, כיב או זיהום ב-H. pylori.
אם הקיבה שלכם רגישה מדי פעם ואתם מחפשים אופציה צמחית עדינה לטווח קצר, DGL הוא בחירה הגיונית ובטוחה, בתנאי שזו הצורה הנכונה. אבל הכלל החשוב ביותר נשאר זהה: תסמיני עיכול מתמשכים אינם מצב לטיפול עצמי, אלא סימן לפנות לרופא.
הפניות:
Raveendra KR, et al. An Extract of Glycyrrhiza glabra (GutGard) Alleviates Symptoms of Functional Dyspepsia: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine, 2012
Morgan AG, et al. Comparison between Caved-S and cimetidine in the prevention of symptomatic gastric ulcer recurrence. Gut, 1985
FDA Consumer Update: Black Licorice, Trick or Treat?
💬 תגובות (0)
היו הראשונים להגיב על המאמר.