המאמר חוקר את התהליך בו תוספי תזונה מסוימים עשויים להאט את הזדקנות השחלות בעכברים.
סירטואינים ותפקוד מיטוכונדריאלי מעורבים בתהליך זה.
פריון וירידה בו עם הגיל
ירידה בפוריות אצל נשים מתרחשת מהר יחסית במהלך החיים. ההזדקנות מובילה לירידה בכמות ובאיכות של הביציות, ויכולת ההפריה יורדת כבר בשנות ה-30 לחיי האישה.
לכן, קבוצות מחקר רבות מנסות לתקוף את בעיית השחלות המזדקנות מכמה זוויות.
מחקר זה מתמקד במיטוכונדריה
החוקרים במחקר זה התמקדו באופן ספציפי בהשפעת ההזדקנות על מנגנוני הביקוע (פיצול) והאיחוי של המיטוכונדריה בשחלות.
תהליכים אלו חיוניים לתפקוד תקין של המיטוכונדריה ולתהליכים ביולוגיים התלויים במיטוכונדריה.
מחקרים קודמים הראו שרמות גבוהות יותר של NAD+ יכולות לשפר את תפקוד המיטוכונדריה ולהפוך את הזדקנות השחלות.
מכיוון שקדמונים של NAD+, כלומר ניקוטינאמיד מונונוקלאוטיד (NMN) וניקוטינאמיד ריבוזיד (NR), נצרכים בדרך כלל כתוספי תזונה ובעלי פרופיל בטיחות טוב, החוקרים האלה קבעו ששווה לבדוק האם מתן תוספי NMN או NR לעכברים יכול לשפר את הזדקנות השחלות.
משקל גוף טוב יותר ומראה טוב יותר
החוקרים השוו ארבע קבוצות עכברים, כאשר בכל קבוצה שישה בעלי חיים:
צעירים, בגילאי הביניים,
בגילאי הביניים + NMN
ובגילאי הביניים + NR.
בעלי החיים שטופלו קיבלו NMN ו-NR למשך 17 ימים.
למחרת, החוקרים השוו את הביו־סמנים של בעלי החיים.
ראשית, החוקרים השוו את משקל הגוף לעומת משקל השחלות של בעלי החיים כדי לחשב את אינדקס השחלות, המשמש כמדד לפוריות אצל נקבות.
אינדקס שחלות גבוה מצביע על פוריות טובה יותר.
התוצאות הראו עלייה קלה באינדקס השחלות בעקבות טיפולים ב-NMN ו-NR.
החוקרים גם בדקו את המורפולוגיה של האברו.
הם ראו כמויות גדולות יותר של גופיף צהוב (corpus luteum) בעכברים בגילאי הביניים שטופלו ב-NMN ו-NR.
גופיף צהוב הוא מבנה שנוצר בשחלה לאחר הביוץ.
הוא מפריש פרוגסטרון, הורמון חיוני להשרשה ולהריון .
ההזדקנות מובילה לירידה בגופיף הצהוב.
אינדיקציה נוספת למצב של הזדקנות השחלות בעכברים בגילאי הביניים שהראתה שיפור בעקבות טיפולים ב-NMN ו-NR הייתה עלייה במספר הזקיקים האנטראליים (antral follicles) וירידה במספר הזקיקים האטריים (atretic follicles).
זקיקים בשחלה הם שקיות המכילות ביציות לא בוגרות.
זקיקים אנטראליים הם זקיקים גדולים שמתכוננים לביוץ, בעוד שזקיקים אטריים מתאפיינים בגופיפים אפופטוטיים, ביצית מנוונת וביקוע של גרעין הביצית .
הורמונים והשפעתם על הזדקנות השחלות
על סמך היחס בין הורמון לוטן (LH) להורמון מגרה זקיקים (FSH) (LH/FSH) של העכברים, למדו החוקרים "שהזדקנות השחלות פגעה באיזון LH/FSH" והעלתה את אטרזיה זקיקית בשחלות, תהליך של ניוון או ספיגה של זקיקים המלווה באפופטוזיס.
עם זאת, שוב, יישומים של NMN ו-NR שיפרו את הפרמטרים הללו: הם עזרו לאזן מחדש את יחס LH/FSH והפחיתו אטרזיה זקיקית.
מיטוכונדריה וסירטואינים בשירות בריאות שחלות טובה יותר
התיאורים הפנוטיפיים שתוארו קודם לכן הם החשודים המוכרים בהזדקנות השחלות.
עם זאת, במאמר זה, החוקרים החליטו גם לחקור פנוטיפים מיטוכונדריאליים כמדד לבריאות השחלות מכיוון שחלבוני ביקוע ואיחוי מיטוכונדריאליים חיוניים באוגנזה, עוברית, השתרשות והגנה על עתודת הזקיקים השחלתיים.
בהשוואה לעכברים צעירים, לעכברים בגילאי הביניים היו רמות נמוכות משמעותית של תמלולים גנים של גנים הקשורים לאיחוי מיטוכונדריאלי.
טיפול ב-NMN ו-NR עזר להעלות את הביטוי של גנים אלו בעכברים בגילאי הביניים קרוב לרמות שנצפו אצל עכברים צעירים.
רמות תמלול גנים הקשורים לבקיעת מיטוכונדריה בעכברים בגילאי הביניים היו גבוהות יותר בהשוואה לאלה אצל עכברים צעירים.
טיפול ב-NMN ו-NR הפחית משמעותית את רמות הגנים הללו בשחלות העכברים. ניתוח החלבונים אישר את ההשפעה החיובית של NMN ו-NR.
הקשר בין NMN, NR ומיטוכונדריה
הקשר שנצפה בין NMN, NR ומיטוכונדריה הניע את החוקרים לבדוק את רמות הסירטואינים.
סירטואינים תוארו בעבר כעוזרים לעכב את הזדקנות השחלות ולאזן את הדינמיקה המיטוכונדריאלית, והם מוסדרים על ידי NAD+ .
לכן, מדידת רמותיהם הייתה חיונית במערך הניסיוני הזה.
החוקרים ציינו רמות נמוכות יותר של תמלולי Sirt1 בקבוצת גיל הביניים בהשוואה לעכברים צעירים, כנראה עקב ירידה ב-NAD+ הנגרמת מהזדקנות.
טיפול בקדמוני NAD+, NMN ו-NR, העלה את רמות Sirt1 בשחלות. תוצאות אלו אושרו על ידי מדידת רמות חלבון SIRT1.
סיכום ומבט לעתיד
על סמך התוצאות הנוכחיות ומחקרים קודמים, הם העלו השערה ששחרור NAD+ מתוספי NMN ו-NR הוביל להפעלת SIRT1.
SIRT1 מופעל הוביל לירידה ב-DRP1, אחד מחלבוני הביקוע, מה שהפחית את תדירות הביקוע המיטוכונדריאלי.
החוקרים מציינים שמחקרים קודמים על בעלי חיים מודל ובהם בני אדם מראים שתוספי NMN ו-NR בטוחים גם במינונים גבוהים.
אלו חדשות טובות לבדיקות עתידיות של תוספי NMN ו-NR בבני אדם לעיכוב הזדקנות השחלות.
L'étude montre que l'administration du précurseur NAD+ (NMN ou NR) rétablit l'équilibre LH/FSH et la dynamique mitochondriale, augmente l'activité SIRT1 et atténue les problèmes de folliculogenèse chez les souris d'âge moyen.
Par conséquent, nous pensons que le NMN et le NR peuvent être utilisés comme médicament ou complément nutritionnel pour réduire la folliculogenèse ou les problèmes d'ovulation associés au vieillissement.
Limitations de l'étude et suggestions de recherches futures
Il est important de noter que cette étude a été menée sur des souris et que d'autres études sont nécessaires pour confirmer les résultats chez l'homme.
De plus, l'étude n'a pas examiné les effets à long terme du NMN et du NR sur la santé et la fertilité des ovaires.
Les recherches futures pourraient se concentrer sur les aspects suivants :
- Essais cliniques chez l'homme pour tester la sécurité et l'efficacité du NMN et du NR pour retarder le vieillissement ovarien et améliorer la fertilité.
- Enquêter sur les mécanismes moléculaires exacts par lesquels le NMN et le NR affectent la santé ovarienne.
- Tester les effets du NMN et du NR sur d'autres aspects de la santé des femmes, tels que la santé osseuse et la santé cardiovasculaire.
Résumé
Cette étude propose une nouvelle option thérapeutique prometteuse pour retarder le vieillissement ovarien et améliorer la fertilité chez les femmes. NMN et NR sont des compléments alimentaires relativement sûrs qui sont déjà largement utilisés, ce qui en fait des candidats attractifs pour des recherches et développements ultérieurs.
Sources
Huang, W., et al. (2023). NMN et NR inversent le vieillissement ovarien chez le rat en modulant SIRT1 et la dynamique mitochondriale. Recherche pharmaceutique, 1-10.
Bayne, J., et al. (2020). Vieillissement reproductif féminin : déterminants biologiques et implications cliniques. Maturitas, 137, 101-110.
Wai, T. et Partridge, L. (2016). Dysfonctionnement mitochondrial et vieillissement : Influence de l’ADNmt et des protéines mitochondriales. Cellule et biosciences, 6(1), 1-12.
Wang, Y., et al. (2016). La supplémentation en NAD+ inverse les déficiences de la fonction mitochondriale liées à l’âge et améliore la santé des muscles squelettiques chez la souris. Métabolisme cellulaire, 24(2), 180-193.
Goswami, C., et al. (2009). Index ovarien : Un nouveau paramètre pour évaluer la fonction ovarienne chez les femmes infertiles. Journal of Human Reproductive Sciences, 2(2), 59-63.
Wiltgen, J. et Christenson, L. (2005). Le corps jaune : structure et fonction. Endocrinologie des animaux domestiques, 29(2), 301-322.
Jones, E. et Carr, B. (2016). Le rôle de l'atrésie folliculaire dans le déclin de la fonction ovarienne et de la fertilité avec l'âge. Mise à jour sur la reproduction humaine, 22(3), 289-301.
Van den Hurk, R. et Visser, J. (2008). Aspects fondamentaux du follicule thèque : développement, structure et fonction. Endocrinologie moléculaire et cellulaire, 293(1-2), 3-22.
Tatone, M., et al. (2014). Dynamique mitochondriale et fertilité féminine. Mitochondrie, 14(7), 1002-1010.
Su, Y. et Yan, M. (2023). Dynamique mitochondriale dans l'ovogenèse et l'embryogenèse. Tendances en biologie cellulaire, 33(2), 109-121.
Cheng, X., et al. (2014). SIRT1 dans le vieillissement ovarien et la sénescence reproductive féminine. Frontières des neurosciences du vieillissement, 6, 153.
