DHEA (Dehydroepiandrosterone) הוא הורמון סטרואידי המיוצר באופן טבעי בבלוטות יותרת הכליה (אדרנל).
הוא משמש כחומר מוצא (precursor) לייצור הורמוני מין זכריים ונקביים, ובהם טסטוסטרון ואסטרוגן. רמות DHEA בגוף מגיעות לשיא בשנות ה-20 לחיים ויורדות בהדרגה בכ-2% בשנה ככל שמתבגרים. הירידה הזו היא שהציתה את ההשערה הפופולרית ש-DHEA עשוי להיות "הורמון אנטי-אייג'ינג". במאמר הזה נבחן מה באמת מראים הניסויים הקליניים, להבדיל מההבטחות השיווקיות.

הביולוגיה של DHEA: מה ידוע בוודאות

הורמון אדרנלי: DHEA ו-DHEA-S (הצורה המחוברת לגופרית) הם ההורמונים הסטרואידיים הנפוצים ביותר במחזור הדם.
חומר מוצא: הגוף ממיר אותו, ברקמות שונות, לאנדרוגנים ולאסטרוגנים. לכן השפעותיו תלויות-רקמה ומשתנות בין אנשים.
ירידה עם הגיל: הרמות יורדות בהדרגה החל מאמצע שנות ה-20. בגיל 70-80 הן עשויות להיות כ-10-20% מרמת השיא.

הירידה ברמות DHEA עם הגיל אכן קיימת, אך זו נקודת המפתח: העובדה שהרמות יורדות עם ההזדקנות לא אומרת שהשלמתן מחזירה את השעון לאחור. בדיוק את השאלה הזו בדקו חוקרים בניסויים מבוקרים, וכאן התמונה הופכת הרבה פחות ורודה משהשיווק מבטיח.

הניסוי המכריע: Nair ו-NEJM 2006

הניסוי הקליני האיכותי והממושך ביותר בתחום פורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine בשנת 2006 (Nair ועמיתיו, מרפאת מאיו). זה היה ניסוי אקראי, כפול-סמיות ומבוקר-פלסבו שנמשך שנתיים והשתתפו בו גברים ונשים מבוגרים (גילאי 65-75) עם רמות DHEA נמוכות. הנבדקים קיבלו 50 מ"ג DHEA ביום או פלסבו.

התוצאה הייתה חד-משמעית: השלמת DHEA לא הביאה לשום תועלת בעלת משמעות פיזיולוגית. לא בהרכב הגוף, לא ביכולת הגופנית, לא ברגישות לאינסולין ולא באיכות החיים. החוקרים סיכמו שהחזרת רמות DHEA לרמות הגבוהות-תקינות של אנשים צעירים אינה משפרת את הסמנים הקשורים לגיל. זה עומד בניגוד ישיר להבטחה ש-DHEA "הופך את ההזדקנות".

מה לגבי תפקוד קוגניטיבי וזיכרון?

סקירות שיטתיות של Cochrane בחנו את כלל הניסויים המבוקרים ומצאו שאין תמיכה בכך ש-DHEA משפר תפקוד קוגניטיבי אצל אנשים בריאים בגיל העמידה או המבוגר.
הראיות הקיימות מועטות ולא עקביות, והחוקרים קראו לניסויים גדולים וממושכים יותר במקום להמליץ על נטילה.

מה לגבי חשק מיני ותפקוד מיני?

הטענה ש-DHEA מגביר חשק מיני אצל גברים ונשים נשמעת לעיתים קרובות, אך הראיות מהניסויים המבוקרים אינן עקביות ואינן משכנעות. חלק מהניסויים מצאו שיפור קל, אחרים לא מצאו שום הבדל מפלסבו.
סקירות הצביעו על כך שהניסויים היו לרוב קטנים מדי וקצרים מדי מכדי להסיק מסקנה ברורה, וכי הספרות המפורסמת אינה תומכת בשיפור עקבי בתפקוד מיני או ברווחה.

מה לגבי מערכת החיסון, מצב הרוח ובריאות העצם?

מערכת החיסון: לא הוכח בניסויים מבוקרים ש-DHEA "מחזק" את מערכת החיסון או מגן מפני זיהומים אצל אנשים בריאים. זו טענה שאינה מבוססת.
מצב רוח: DHEA אינו טיפול מבוסס לדיכאון או חרדה. חשוב לדעת את ההיפך: DHEA עלול להחמיר הפרעות מצב רוח ואף לעורר התקף מאניה אצל אנשים מועדים, במיוחד במינונים גבוהים.
בריאות העצם: ההשפעה על צפיפות העצם, אם קיימת, היא קטנה ולא עקבית. בניסוי NEJM 2006 נצפתה עלייה קטנה ומובהקת בצפיפות העצם בצוואר הירך אצל גברים בלבד, אך לא באתרי שלד אחרים. זו אינה הוכחה לתועלת אנטי-אייג'ינג רחבה.

הקשר בין רמות DHEA למחלות: מתאם, לא סיבתיות

נכון שמחקרים תצפיתיים מצאו קשר (מתאם) בין רמות DHEA גבוהות יותר במחזור הדם לבין שכיחות נמוכה יותר של מחלות הקשורות לגיל, כמו מחלות לב. אבל זהו מתאם בלבד, ולא הוכחה שנטילת תוסף DHEA מונעת את אותן מחלות. ייתכן בהחלט שאנשים בריאים יותר פשוט שומרים על רמות DHEA גבוהות יותר באופן טבעי, ולא להפך. הניסויים המבוקרים שבדקו השלמת DHEA לא הראו את היתרונות הללו. זו ההבחנה החשובה ביותר בכל התחום: מתאם בדם אינו תועלת מתוסף.

מחקרים בבעלי חיים ובמעבדה: למה צריך זהירות

מחקרים מסוימים בכרסמים אכן הראו השפעות על תוחלת חיים, אך התוצאות הללו תקפות בעיקר בזני מעבדה ספציפיים ובמינונים גבוהים מאוד (סופרה-פיזיולוגיים).
חשוב מכך: לכרסמים יש מעט מאוד DHEA טבעי משלהם, מה שהופך אותם למודל גרוע לבחינת ההשפעה אצל בני אדם. המינונים שניתנים לעכברים אינם משקפים את הפיזיולוגיה האנושית.
מחקרי מעבדה על ביטוי גנים ותאי גזע הם ראשוניים ואינם מהווים בסיס להמלצה קלינית.

סיכונים ותופעות לוואי: זה הורמון, לא ויטמין

DHEA מומר בגוף לאנדרוגנים ולאסטרוגנים, ולכן נטילתו אינה חפה מסיכונים. חשוב להכיר אותם:

סרטנים תלויי-הורמונים: DHEA עלול להגביר סיכון לסרטנים הרגישים להורמונים, ובהם סרטן השד, סרטן השחלה וסרטן הערמונית. הוא אסור למי שיש לו, או נמצא בסיכון מוגבר ל, סרטן תלוי-הורמונים.
בריאות הערמונית: תוארה החמרה של סרטן ערמונית, ויש זהירות לגבי בעיות ערמונית בגברים.
השפעות אנדרוגניות בנשים: עור שמן, אקנה, ושיעור-יתר בתבנית גברית (הירסוטיזם).
פרופיל שומנים: DHEA עלול להוריד את רמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL).
נפש: עלול להחמיר הפרעות פסיכיאטריות ולעורר מאניה אצל אנשים עם הפרעות מצב רוח.
כבד: קיימים דיווחים על דאגות הקשורות לתפקוד הכבד.
היריון והנקה: אין ליטול DHEA בהיריון או בהנקה.

שורה תחתונה

רמות DHEA אכן יורדות עם הגיל, וזה מפתה לחשוב שהשלמתן תאט את ההזדקנות. אבל הניסוי הקליני האיכותי והארוך ביותר (NEJM 2006) מצא במפורש שאין תועלת אנטי-אייג'ינג, וסקירות Cochrane לא מצאו תועלת קוגניטיבית או מינית ברורה. הראיות לטובת "היפוך הזדקנות" באמצעות DHEA פשוט אינן קיימות, בעוד הסיכונים, כמו סרטנים תלויי-הורמונים, אמיתיים. DHEA אינו תוסף תמים. אם שוקלים אותו מסיבה רפואית מוגדרת (למשל אי-ספיקת אדרנל), זה צריך להיעשות אך ורק בליווי רופא, עם מעקב, ולא כתוסף אנטי-אייג'ינג עצמאי.

אזהרה רפואית: המידע במאמר זה הוא חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או המלצה לטיפול. DHEA הוא הורמון בעל השפעות מערכתיות וסיכונים ממשיים. יש להתייעץ עם רופא לפני כל שיקול של נטילתו, ובמיוחד אם יש היסטוריה של סרטן, בעיות ערמונית, הפרעות מצב רוח, או בהיריון והנקה.

מקורות: