בעולם המדע יש לא מעט חוקרים שמדברים בגדול. רק מעטים מצליחים להפוך את החזון שלהם לתעשייה שלמה. ד"ר אוברי דה גריי הוא אחד מהם. ביולוג בריטי בעל זקן ארוך שעוסק באריכות חיים כבר עשרות שנים, נחשב במשך שנים לדמות שולית במדע, עד שהמדע עצמו פנה לכיוון שלו. בריאיון שהתפרסם לאחרונה הוא חזר אל החזון שלו: אדם שהוא היום בן 50 או צעיר יותר עשוי לחיות מאות שנים, אם המחקר יתקדם בקצב מואץ. דה גריי הוא דמות מרכזית בתחום אריכות החיים, וגם דמות מקטבת ושנויה במחלוקת.
מי הוא אוברי דה גריי?
דה גריי גדל באקדמיה הבריטית. הוא סיים תואר ראשון (BA) במדעי המחשב באוניברסיטת קיימברידג' ב-1985, ולאחר שנים של עבודה עצמאית בביולוגיה קיבל מקיימברידג' תואר דוקטור (PhD) בביולוגיה בשנת 2000, שהוענק לו על בסיס עבודתו הפורסמת בנושא תיאוריית הרדיקלים החופשיים המיטוכונדריאלית של ההזדקנות. ב-2002 הוא פרסם את התיאוריה שהפכה לאבן יסוד בתחום: SENS - Strategies for Engineered Negligible Senescence, אסטרטגיות הנדסיות לסניצנס זניח. במקום לראות בהזדקנות תהליך מסתורי בלתי הפיך, הוא הציע מסגרת הנדסית: הזדקנות היא הצטברות של 7 סוגי נזק תאי מוגדרים. תקנו את הנזק, ותעצרו את ההזדקנות.
שבעת סוגי הנזק התאי
על פי דה גריי, כל מה שאנחנו קוראים "הזדקנות" נובע משילוב של שבעה תהליכים תאיים. כל אחד מהם דורש פתרון משלו:
- אובדן תאים ואטרופיה (Cell Loss): תאים שמתים ולא מוחלפים. הפתרון: תאי גזע ורפואה רגנרטיבית.
- תאים זומבי - סנסנציה (Death-resistant cells): תאים שלא מתים כשהם צריכים. הדוגמה הקלינית המוכרת ביותר לתרופות סנוליטיות שמנסות לסלק אותם היא השילוב דאסאטיניב + קוורצטין, אם כי קיימות גישות סנוליטיות נוספות.
- הצטברות "זבל" תוך-תאי (Intracellular junk): חלבונים פגומים שאנזימי הניקוי לא מצליחים לפרק. הפתרון: אנזימים בקטריאליים שמסוגלים לעכל אותם.
- הצטברות "זבל" חוץ-תאי (Extracellular junk): כמו בטא-עמילואיד באלצהיימר. הפתרון: אימונותרפיה.
- קישורים צולבים (Crosslinks): חלבוני רקמת חיבור שנקשרים זה לזה והופכים את העור והעורקים לקשיחים. הפתרון: אנזימים מפרקי AGE.
- מוטציות גרעיניות (Nuclear mutations): סרטן. הפתרון: WILT, שיטה לקצר את הטלומרים בכל התאים מלבד תאי גזע.
- מוטציות מיטוכונדריאליות: פגיעה ב-DNA המיטוכונדריאלי. הפתרון: העברת הגנים האלה לגרעין התא.
מ-SENS ל-LEV Foundation
דה גריי ייסד את SENS Research Foundation בשנת 2009 וכיהן בה כמנהל מדעי (Chief Science Officer). באוגוסט 2021, לאחר כ-12 שנים בארגון, הוא הודח מתפקידו על ידי הדירקטוריון של SENS בעקבות חקירה פנימית בנושא תלונות שהוגשו נגדו. מדובר בהפסקת העסקה ביוזמת הדירקטוריון, ולא בעזיבה מרצון. שנה לאחר מכן הקים דה גריי ארגון חדש, LEV Foundation (Longevity Escape Velocity Foundation). השם משקף את האמונה הליבתית שלו: יש נקודה שאחריה קצב התקדמות הרפואה גובר על קצב ההזדקנות עצמו, וכל שנה של מחקר מוסיפה לנו יותר משנה אחת של חיים. לדבריו, ייתכן שאנחנו מתקרבים לנקודה הזו.
הניסוי המכריע: עכברים בני 18 חודשים
במרכז העבודה של LEV עמד ניסוי שאפתני, מחקר ה-Robust Mouse Rejuvenation הראשון (RMR1): לקיחת עכברים באמצע חייהם (תחילת הטיפול בגיל 18 חודשים, מקביל בקירוב לבני 60 בבני אדם) וטיפול בהם בשילוב של מספר התערבויות בו-זמנית. ההשערה הייתה שלשילוב התערבויות תהיה השפעה חזקה יותר מאשר להתערבות בודדת. המחקר, שהושלם בעיקרו, הניב תוצאה מעורבת ומסויגת: השילוב של תיקון נזק עם רפמיצין הביא לתועלת מצטברת, להארכה של תוחלת החיים הממוצעת ולמה שמכונה "ריבוע" של עקומת ההישרדות (יותר עכברים שרדו אל תוך הגיל המבוגר). עם זאת, לא נצפתה הארכה דרמטית של תוחלת החיים המקסימלית (גיל העכברים המבוגרים ביותר). זרוע הטיפול הסנוליטי לא הראתה יעילות, ולטלומראז נמצאו השפעות שונות בין זכרים לנקבות. כלומר, התוצאה תומכת ברעיון של תועלת מצטברת, אך רחוקה מ"קפיצת דרך" חד-משמעית.
חזון 1000 השנים
הצהרתו המפורסמת ביותר של דה גריי, שנקשרת בעיקר לתקופת 2004-2005 (בהרצאת ה-TED שלו): "האדם הראשון שיגיע לגיל 1000 כבר נולד". דה גריי דבק בעמדתו האופטימית. עמדתו המתועדת היא שיש סיכוי של כ-50% להגיע ל"מהירות בריחה ביולוגית" בתוך כ-12 עד 15 שנה מהיום, כלומר בסביבות 2035 עד סוף העשור הבא. חשוב להדגיש: זו תחזיתו האישית של דה גריי, והיא שנויה במחלוקת. חוקרים רבים בתחום סבורים שהיא אופטימית מדי לנוכח מורכבותה של ההזדקנות האנושית.
המבקרים והמחלוקת
דה גריי לא חף ממבקרים. גרונטולוגים מסורתיים טוענים שתיאוריית 7 הנזקים פשטנית מדי, ושההזדקנות מערבת מערכות מורכבות יותר מסכום מרכיביהן. אחרים מצביעים על כך שכל הצלחה במעבדה רחוקה מבני אדם. דה גריי עצמו מסכים שיש פער, אבל מתעקש שהוא הנדסי, לא ביולוגי: לדבריו, אנחנו יודעים מה הבעיות, ועכשיו צריך להעביר את זה לקליניקה.
מה זה אומר לנו?
גם אם החזון של 1000 שנה רחוק, הגישה של דה גריי השפיעה על השיח סביב תרופות שכבר מגיעות לקליניקה: תרופות סנוליטיות, מאלפי mTOR (כמו רפמיצין), טיפולים ב-NAD+, ושילובי senolytics ו-senomorphics. אם תהיתם פעם למה כל הכותרות בעיתונים על תרופות אנטי-אייג'ינג צצות בעשור האחרון, חלק לא מבוטל מההסבר חוזר אל אדם אחד עם זקן ארוך שאמר לכולם, לפני כשני עשורים, שכל זה אפשרי. בין אם צודק ובין אם לא, השפעתו על התחום ברורה.
💬 תגובות (0)
היו הראשונים להגיב על המאמר.