דם צעיר כטיפול למחלות הקשורות לגיל המבוגר

העשור האחרון היו מחקרים פורצי דרך בתחום הזדקנות, שחשפו תופעה מרתקת:
עירוי דם מעכברים צעירים לעכברים מבוגרים הראה האטה משמעותית בקצב ההזדקנות.
תגלית זו עוררה עניין רב והובילה לחיפוש אחר "מעיין הנעורים" המודרני, בדמות טיפולים מבוססי עירוי דם צעיר.

הבסיס המדעי לרעיון נשען על ניסויי פראביוזיס, שיטה שבה מערכות הדם של שני בעלי חיים מחוברות זו לזו. כבר במחקרים מוקדמים, ובהמשך בעבודות של חוקרים כמו עמי קונבוי וטוני וייס-קוריי, נצפה כי כאשר עכבר מבוגר חולק זרם דם עם עכבר צעיר, חלה שיפור בתפקוד השריר, הכבד והמוח של העכבר המבוגר.
חשוב להדגיש: ההשפעה במודלים אלו עשויה לנבוע לא רק מ"גורמים מצעירים" בדם הצעיר, אלא גם מדילול גורמים מזיקים שמצטברים בדם המבוגר עם הגיל. כלומר, ייתכן שחלק מהתועלת נובע מהסרת חומרים ולא מהוספתם.

בשנת 2017, חברת הסטארט-אפ Ambrosia עוררה סערה בעולם הרפואה
כאשר החלה להציע טיפולים ניסיוניים של עירוי פלזמה צעירה (החלק הנוזלי של הדם) במחיר של 8,000 דולר לליטר.
הטיפול התבסס על ההנחה שרכיבים בדם צעיר יכולים להמריץ תהליכים ביולוגיים בגוף ולהאט את ההזדקנות.

עם זאת, גישת "מעיין הנעורים" עוררה גם חששות רבים.
היעדר ניסויים קליניים מבוססים בבני אדם העלה תהיות לגבי בטיחות הטיפול ויעילותו.
בנוסף, עלו שאלות אתיות בנוגע לגישה שעלולה להפוך את ההזדקנות ל"פריבילגיה" של בעלי אמצעים.

בפברואר 2019, הגיעה מכה קשה לחברת Ambrosia ולרעיון עירוי הדם הצעיר.
רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) פרסמה הודעה חריפה, מטעם הנציב סקוט גוטליב והמנהל פיטר מרקס, בה קבעה כי אין כל הוכחה קלינית ליעילות של עירוי פלזמה צעירה כנגד מחלות הקשורות לגיל, דמנציה, אלצהיימר, מחלות לב או פרקינסון.

הרשות הדגישה כי אין מדובר רק בטיפול לא מוכח, אלא בטיפול שעלול להיות מסוכן: עירוי פלזמה כרוך בסיכון לתגובות אלרגיות, להעמסת נוזלים על מערכת הדם והלב, לפגיעה ריאתית חריפה הקשורה לעירוי, ולחשיפה למחלות זיהומיות. ה-FDA הזהירה את הציבור במפורש שלא לראות בטיפולים אלו בטוחים או יעילים.

בעקבות ההודעה, Ambrosia עצרה את הטיפולים בפברואר 2019 לציות להנחיות ה-FDA. עם זאת, הטיפול לא נגנז לחלוטין: מייסד החברה, ג'סי קרמזין, חזר זמן קצר לאחר מכן להציע עירויי פלזמה במתכונת "אוף-לייבל" (שימוש שלא לפי התוויה מאושרת) תחת מותג חדש בשם Ivy Plasma, ובהמשך אף שב להשתמש בשם Ambrosia. הסיפור ממחיש עד כמה הפער בין הבטחות שיווקיות לבין ראיות מדעיות נותר רחב בתחום זה.

הפניות:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6764071/