עור הפנים

אסטקסנטין כנוגד חמצון להאטת הזדקנות העור.

אסטקסנטין כנוגד חמצון להאטת הזדקנות העור.

הזדקנות העור: תהליך טבעי, אך גורמים כמו סטרס חמצוני, חשיפה לשמש, זיהום אוויר ותזונה לקויה יכולים להאיץ אותו.
כתוצאה מכך, העור מאבד מגמישותו, מופיעים קמטים וכתמים כהים, ומתפתחת יובש וגירוי.

מחקרים חדשים: מציעים כי תוספי תזונה עם נוגדי חמצון, כמו אסטקסנטין, עשויים להאט את תהליך ההזדקנות ולשפר את בריאות העור.

אסטקסנטין: נוגד חמצון עוצמתי פי 600 מויטמין C ופי 500 מויטמין E.
הוא נמצא באופן טבעי באצות, סלמון, סרטנים ופלמינגו.

המחקר הנוכחי: בחן את ההשפעות של צריכת אסטקסנטין במשך 4 שבועות על מורפולוגיה (מבנה) של רכיבי שטח העור השיוריים (RSSCs).
RSSCs הם תאים מתים המצטברים על פני שטח העור ויכולים לספק מידע על בריאות העור.

המחקר כלל 31 נבדקים: מעל גיל 40 אשר נלקחו מהם דגימות RSSCs ודגימות דם בתחילת ובסוף המחקר.

התוצאות:

  • ירידה משמעותית ברמות מלונדיאלדהיד (MDA) 
    בפלזמה, המעיד על ירידה בעקה חמצונית.
    MDA הוא תוצר לוואי רעיל של חילוף החומרים, ורמות גבוהות שלו קשורות להזדקנות ומחלות שונות.
  • ירידה משמעותית בפירוק קורניוציטים (תאי עור) ב-RSSCs.
    קורניוציטים הם התאים החיצוניים ביותר של האפידרמיס, והם אחראים על המחסום החיצוני של העור.
    פירוק מוגבר שלהם גורם ליובש, קילופים וגירוי.
  • ירידה משמעותית בנוכחות מיקרוביאלית ב-RSSCs.
    צמיחה מוגזמת של חיידקים על פני שטח העור קשורה לדלקות, אקנה ובעיות עור נוספות.
  • עלייה משמעותית בגודל טיפות השומן ב-RSSCs.
    טיפות שומן אלו תורמות לחלקות וגמישות העור.

השפעות אלו היו חזקות יותר: בקרב נבדקים שמנים (BMI > 30).
ייתכן שסיבה לכך היא שאנשים שמנים נוטים יותר לסבול מעקה חמצונית ודלקות, וצריכת אסטקסנטין עשויה לסייע בנטרול רדיקלים חופשיים ולשפר את בריאות העור.

מסקנות:

  • צריכת אסטקסנטין במשך 4 שבועות מפחיתה עקה חמצונית ומובילה להתחדשות עור הפנים.
  • השפעות אלו בולטות יותר בקרב נבדקים שמנים.
  • מחקר זה מציע כי אסטקסנטין עשוי להיות תוסף תזונה יעיל להאטת הזדקנות העור ולשיפור בריאותו.

חשוב לציין:

  • זהו מחקר ראשוני, ויש צורך במחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים.
  • מומלץ להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספי תזונה, ובמיוחד במקרים של נטילת תרופות במקביל.

.
הפניות:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29246280/