ניסוי בבני אדם ביפן: תרופה לצמיחת שיניים מחדש מתקדמת

בכל פעם שילד יורד לאיבוד שן חלב ושן קבועה צומחת במקומה, זה נראה לנו טבעי. אבל כשמבוגר מאבד שן קבועה, הצורך בשתל היה תמיד "גזר דין". הסיבה הביולוגית להבדל הזה היא לא שאין לנו את התשתית - יש לנו. עמוק בלסת, מתחת לשיני הקבע, רוב בני האדם נושאים גנים רדומים של "שיניים שלישיות" שמעולם לא הופעלו. עד עכשיו.

החברה היפנית Toregem Biopharma, ספין-אוף של בית החולים האוניברסיטאי של קיוטו, פתחה באוקטובר 2024 את הניסוי הקליני הראשון בעולם בבני אדם של תרופה שמכוונת להפעיל את הגנים האלה ולגרום לשן חדשה לצמוח באופן ביולוגי. נכון להיום הניסוי כבר מסיים את שלב הבטיחות הראשוני, ואיסוף נתוני הבטיחות הושלם בתחילת 2026 (דוח סופי צפוי בערך באמצע 2026).

הסיפור של USAG-1

הצוות בראשות ד"ר קצואו טאקאהאשי חקר כשני עשורים למה גנים של שיניים נוספות נשארים רדומים. הם זיהו חלבון בשם USAG-1 (Uterine Sensitization-Associated Gene-1) שמתפקד כ"מתג ביטול" - הוא חוסם את האותות (BMP) שמאפשרים לגנים של שיניים שלישיות להתבטא.

הרציונל ברור: אם נחסום את הבולם, אותות גדילת השן הטבעיים יוכלו לעבוד שוב. חסימת USAG-1 מגבירה את אותות ה-BMP ומאפשרת צמיחת שן.

הניסוי בבעלי חיים: התוצאות שהובילו לקליניקה

במחקרים פרה-קליניים שפורסמו בשנים האחרונות, הצוות הראה ש:

• בעכברים המהונדסים בלי שיניים מסוימות: מתן יחיד של נוגדן anti-USAG-1 גרם לצמיחת שיניים חדשות תוך כשלושה חודשים במודל החיה.
• בחמוסים (ferrets): חיות שכמו בני אדם מחליפות שיניים פעם אחת, וגם אצלן צמחו שיניים תקינות נוספות לאחר חסימת USAG-1.
• בכלבי ביגל (beagle) עם חוסר שיניים מולד: הטיפול הצליח גם אצלם, ושיניים חדשות צמחו במקומות הנכונים, עם שורש, אמייל ועיסת שן.

בשלב הפרה-קליני הנוגדן נבדק גם במתן מערכתי (כולל הזרקה לווריד) בבעלי חיים. בניסוי בבני אדם, לעומת זאת, התרופה ניתנת באופן מקומי, בהזרקה לאזור הלסת/החניכיים ליד השן החסרה - לא כעירוי מערכתי.

הניסוי הקליני: שלב 1

הניסוי שנפתח באוקטובר 2024 כולל:

• 30 משתתפים: גברים בריאים בגילים 30 עד 64.
• כל משתתף חסר לפחות שן אחת (טוחנת). היעד הטיפולי המוביל הוא חוסר שיניים מולד חמור (אוליגודונטיה); אובדן שיניים מעששת או חבלה הוא התוויה עתידית ולא מטרת הניסוי הנוכחי.
• מתן מקומי של הנוגדן בהזרקה לאזור הלסת.
• תקופת מעקב עם CT ובדיקות שן תקופתיות.

המטרה העיקרית בשלב הזה היא בטיחות - לוודא שאין תופעות לוואי מסוכנות. אף משתתף עדיין לא הצמיח שן בשלב הזה: זהו ניסוי בטיחות, לא ניסוי יעילות. נתוני הבטיחות הראשוניים נאספו עד אמצע 2026 בקירוב. בדיקת היעילות בפועל ועבודה בילדים (שלב הבא) מתוכננות החל מ-2027 ואילך.

אם זה יעבוד...

ההשלכות הפוטנציאליות עצומות:

• קץ עידן השתלים? אם הליך אחד יוכל להחזיר שן ביולוגית במקום בורג טיטניום, אין סיבה להמשיך עם שתלים. שן ביולוגית חיה לכל החיים, מתחברת לעצב ומרגישה לחץ.
• פתרון לחוסר שיניים מולד: כ-1% מהאוכלוסייה נולדים עם חוסר של שן אחת או יותר, אך היעד המוביל של התרופה הוא דווקא המקרים החמורים של אוליגודונטיה (חוסר של שש שיניים או יותר, כ-0.1% מהאוכלוסייה). הם הראשונים שיכולים להפיק תועלת.
• עלות פוטנציאלית נמוכה: לאחר הסטנדרטיזציה, הנוגדן עשוי להיות זול משתל איכותי.
• זמן צמיחה: שן בילדים מתפתחת לאורך כ-6-12 חודשים. סביר שגם כאן התהליך יהיה הדרגתי - לא תוצאה מיידית.

הסיכונים והשאלות הפתוחות

גם החוקרים זהירים. כמה דאגות לגיטימיות:

• שיניים בלתי רצויות: אם המנגנון יפעל באופן מוגזם, מטופל יכול לפתח שיניים נוספות במקומות לא נכונים. השאלה היא איך "לכוון" את הצמיחה.
• השפעה מערכתית: USAG-1 פעיל גם בכליה, בכלי הדם ובאיברים נוספים. חסימה רחבה שלו עלולה לגרום לתופעות לוואי במערכות אלה - אחת הסיבות שבחרו במתן מקומי בבני אדם.
• גילאים מבוגרים: לא ברור עדיין אם מטופלים מבוגרים מאוד ישמרו על מספיק תאי גזע מקומיים בלסת לתמיכה בצמיחה.
• איכות השן: גם בעכברים, השיניים הצומחות לא תמיד היו בגודל ובצורה מושלמים.

למה ביפן?

שלוש סיבות עיקריות:

• היפנים מובילים בחקר תאי גזע - מאז ששיניה יאמנקה זכה בנובל ב-2012, יפן השקיעה רבות בתחום.
• אישור רגולטורי מהיר יותר - חוקי PMDA היפניים נוטים לאשר טיפולים רגנרטיביים מהר יותר מאשר FDA האמריקאית. התרופה אף קיבלה מעמד "תרופת יתום" לחוסר שיניים מולד חמור.
• אוכלוסייה מבוגרת - יפן היא המדינה עם אחוז הזקנים הגבוה בעולם, מה שיוצר ביקוש לטיפולים רגנרטיביים חדשניים.

מה זה אומר לך

אם איבדת שן או צפויה לאבד אחת בעתיד הקרוב - אל תעצור את הטיפול הסטנדרטי שלך בשביל הניסוי הזה. גם במקרה הטוב ביותר, התרופה תהיה זמינה מסחרית רק ב-2030 לכל המוקדם, ועוד שנים אחר כך מחוץ ליפן. ובכל מקרה, נכון להיום מדובר בניסוי בטיחות שעדיין לא הוכיח צמיחת שן בבני אדם. שתל איכותי שמתבצע היום הוא עדיין הפתרון הטוב ביותר.

אבל אם את/ה ממש צעיר/ה ולפניך עשורים, או אם את/ה יודע/ת שתאבד/י שיניים בעתיד (חוסר שיניים מולד, למשל) - שווה להתחיל לעקוב אחרי החדשות מ-Toregem. אנחנו אולי במרחק של פחות מעשור מעידן שבו רפואת השיניים תהיה ביולוגית, לא מכנית.

הפניות:
Toregem Biopharma
The Economic Times - Tooth Regeneration Article