סינתוז טבעי של חומצות אמינו בגוף: גיל צעיר לעומת גיל מבוגר.
גוף האדם מסוגל לייצר באופן טבעי 20 חומצות אמינו, המהוות את אבני הבניין של החלבונים. תהליך זה, הנקרא סינתוז חומצות אמינו, מתרחש בכבד ובשרירים.
השפעת הגיל על סינתוז חומצות אמינו:
עם הגיל, יכולת הגוף לייצר חומצות אמינו באופן טבעי יורדת. ירידה זו נובעת מכמה גורמים:
- ירידה בקצב חילוף החומרים: קצב חילוף החומרים יורד עם הגיל, מה שגורם לירידה בקצב ייצור החלבונים ובסינתוז חומצות אמינו.
- ירידה בספיגת חומצות אמינו: מערכת העיכול פחות יעילה בגיל מבוגר, מה שגורם לירידה בספיגת חומצות אמינו מהמזון.
- ירידה במסת השריר: מסת השריר יורדת עם הגיל, מה שגורם לירידה בייצור חומצות אמינו.
קצב ירידת סינתוז חומצות באמינו בגוף האדם:
- בין גיל 20 ל-80: ירידה של כ-20%-30% בקצב סינתוז חומצות האמינו.
- אנשים מבוגרים שאינם פעילים גופנית: ירידה של כ-50% בקצב סינתוז חומצות האמינו.
- אנשים הסובלים ממחלות כרוניות: ירידה של כ-30%-50% בקצב סינתוז חומצות האמינו.
השפעת ירידה בסינתוז חומצות אמינו:
ירידה בסינתוז חומצות אמינו עלולה להוביל למספר בעיות בריאותיות, ביניהם:
- ירידה בתפקוד מערכת החיסון: חומצות אמינו חיוניות לתפקוד תקין של מערכת החיסון. ירידה ברמות חומצות אמינו עלולה להחליש את מערכת החיסון ולהפוך את האדם לרגיש יותר לזיהומים.
- ירידה בכוח השריר: חומצות אמינו חיוניות לבניית ותחזוקת שרירים. ירידה ברמות חומצות אמינו עלולה להוביל לירידה בכוח השריר ובמסת השריר.
- ירידה בתפקוד הקוגניטיבי: חומצות אמינו חיוניות לתפקוד תקין של המוח. ירידה ברמות חומצות אמינו עלולה להוביל לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, כמו זיכרון, ריכוז ויכולת למידה.
דרכים לשיפור סינתוז חומצות אמינו:
ישנן מספר דרכים לשפר את סינתוז חומצות אמינו בגיל מבוגר:
- צריכת מזון עשיר בחלבון: צריכת מזון עשיר בחלבון, כמו בשר, דגים, ביצים, קטניות ומוצרי חלב, תורמת לאספקת חומצות אמינו לגוף.
- פעילות גופנית: פעילות גופנית מסייעת בבניית ותחזוקת שרירים, מה שתורם לייצור חומצות אמינו.
- תוספי תזונה: ניתן ליטול תוספי תזונה של חומצות אמינו חיוניות, בהתייעצות עם רופא.
| שם בעברית | שם באנגלית | תפקידים בגוף |
|---|---|---|
| אלאנין | Alanine | * מקור אנרגיה: יכולה להפוך לפירובט, המשמש לייצור אנרגיה. * ייצור גלוקוז: יכולה להפוך לגלוקוז דרך תהליך הגלוקונאוגנזה. * ייצור חלבונים: מהווה מרכיב חשוב בחלבונים רבים. |
| ארגינין | Arginine | * ייצור חלבון: חיונית לייצור חלבונים רבים בגוף. * יצירת אוריאה: חיונית לנטרול אמוניה, תוצר לוואי של חילוף חומרים של חלבונים. * ויסות לחץ דם: תורמת להרחבת כלי דם ווויסות לחץ דם. * חיזוק מערכת החיסון: תורמת לתפקוד תקין של מערכת החיסון. |
| אספרגין | Asparagine | * ייצור חומצות אמינו אחרות: יכולה להפוך לחומצות אמינו אחרות, כמו אספרטט ואספרגין. * ייצור חלבונים: מהווה מרכיב חשוב בחלבונים רבים. |
| אספרטט | Aspartic acid | * ייצור חומצות אמינו אחרות: יכולה להפוך לחומצות אמינו אחרות, כמו ארגינין וליזין. * ייצור חלבונים: מהווה מרכיב חשוב בחלבונים רבים. * ויסות pH: תורמת לוויסות pH הדם. |
| ציסטאין | Cysteine | * ייצור גלוטתיון: חיונית לייצור גלוטתיון, נוגד חמצון חשוב. * ייצור חלבונים: מהווה מרכיב חשוב בחלבונים רבים. * ייצור קואנזימים: תורמת לייצור קואנזימים חשובים. |
| חומצה גלוטמית | Glutamic acid | * ייצור חומצות אמינו אחרות: יכולה להפוך לחומצות אמינו אחרות, כמו גלוטמין ופרולין. * ייצור חלבונים: מהווה מרכיב חשוב בחלבונים רבים. * העברת אותות עצביים: פועלת כנוירוטרנסמיטר במוח. |
| גלוטמין | Glutamine | * מקור אנרגיה: יכולה להפוך לפירובט, המשמש לייצור אנרגיה. * ייצור חלבונים: מהווה מרכיב חשוב בחלבונים רבים. * חיזוק מערכת החיסון: תורמת לתפקוד תקין של מערכת החיסון. |
| גליצין | Glycine | * ייצור קולגן: חיונית לייצור קולגן, חלבון חשוב ברקמות חיבור. * ייצור חלבונים: מהווה מרכיב חשוב בחלבונים רבים. * ייצור קואנזימים: תורמת לייצור קואנזימים חשובים. |
| היסטידין | Histidine | * ייצור היסטמין: חיונית לייצור היסטמין, מתווך דלקת. * ייצור חלבונים: מהווה מרכיב חשוב בחלבונים רבים. * ייצור חלבון המוגלובין: תורמת לייצור חלבון המוגלוב |
| לאוצין | Leucine | * ייצור חלבונים: מהווה מרכיב חשוב בחלבונים רבים. * ויסות גדילת שרירים: תורמת לגדילת שרירים ותיקון רקמות. |
| ליזין | Lysine | * प्रोटीन उत्पादन: कई प्रोटीनों का एक महत्वपूर्ण घटक है। * कैल्शियम अवशोषण: भोजन से कैल्शियम के अवशोषण में योगदान देता है। * प्रतिरक्षा प्रणाली को मजबूत करना: प्रतिरक्षा प्रणाली के समुचित कार्य में योगदान देता है। |
| मेथियोनीन | मेथियोनीन | * प्रोटीन उत्पादन: कई प्रोटीनों का एक महत्वपूर्ण घटक है। * वसा चयापचय: सामान्य वसा चयापचय में योगदान देता है। * एस-एडेनोसिलमेथिओनिन का निर्माण: कई प्रणालियों के कामकाज के लिए एक महत्वपूर्ण यौगिक के उत्पादन में योगदान देता है। * प्रोटीन उत्पादन: कई प्रोटीनों का एक महत्वपूर्ण घटक है। |
| प्रोलाइन | प्रोलाइन | * कोलेजन उत्पादन: कोलेजन के उत्पादन के लिए आवश्यक है, जो संयोजी ऊतकों में एक महत्वपूर्ण प्रोटीन है। * प्रोटीन उत्पादन: कई प्रोटीनों का एक महत्वपूर्ण घटक है। |
| सेरीन | सेरीन | * प्रोटीन उत्पादन: कई प्रोटीनों का एक महत्वपूर्ण घटक है। * फॉस्फोलिपिड्स का निर्माण: फॉस्फोलिपिड्स के निर्माण में योगदान देता है, जो कोशिका झिल्ली का एक महत्वपूर्ण घटक है। * एंजाइम गतिविधि का विनियमन: कई एंजाइम गतिविधि के विनियमन में योगदान देता है। |
| थ्रेओनीन | थ्रेओनीन | * प्रोटीन उत्पादन: कई प्रोटीनों का एक महत्वपूर्ण घटक है। * कोलेजन का निर्माण: कोलेजन के उत्पादन में योगदान देता है, जो संयोजी ऊतकों में एक महत्वपूर्ण प्रोटीन है। * इलास्टिन प्रोटीन का निर्माण: इलास्टिन प्रोटीन के उत्पादन में योगदान देता है, जो लोचदार ऊतकों में एक महत्वपूर्ण प्रोटीन है। |
| ट्रिप्टोफैन | ट्रिप्टोफैन | * सेरोटोनिन उत्पादन: सेरोटोनिन के उत्पादन के लिए आवश्यक, एक महत्वपूर्ण न्यूरोट्रांसमीटर। * मेलाटोनिन उत्पादन: नींद के हार्मोन मेलाटोनिन के उत्पादन में योगदान देता है। * प्रोटीन उत्पादन: कई प्रोटीनों का एक महत्वपूर्ण घटक है। |
| टायरोसिन | टायरोसिन | * डोपामाइन उत्पादन: डोपामाइन के उत्पादन के लिए आवश्यक, एक महत्वपूर्ण न्यूरोट्रांसमीटर। * नोरेपेनेफ्रिन उत्पादन: नोरेपेनेफ्रिन के उत्पादन में योगदान देता है, जो एक महत्वपूर्ण न्यूरोट्रांसमीटर है। *थायराइड हार्मोन का उत्पादन: थायराइड हार्मोन के उत्पादन में योगदान देता है। * प्रोटीन उत्पादन: कई प्रोटीनों का एक महत्वपूर्ण घटक है। |
| वेलिन | वेलिन | * प्रोटीन उत्पादन: कई प्रोटीनों का एक महत्वपूर्ण घटक है। * मांसपेशियों की वृद्धि का विनियमन: मांसपेशियों की वृद्धि और ऊतक की मरम्मत में योगदान देता है। * गतिविधियों का समन्वय: मांसपेशियों की गतिविधियों के समन्वय में योगदान देता है। |