קו-אנזים Q10 (CoQ10) הוא מולקולה דמוית ויטמין הנמצאת כמעט בכל תא בגוף האדם, ובריכוז הגבוה ביותר ברקמות עתירות אנרגיה כמו הלב, הכבד והכליות. הוא קיים בשתי צורות עיקריות: יוביקווינון (הצורה המחומצנת) ויוביקווינול (הצורה המחוזרת, נוגדת החמצון). תפקידיו המרכזיים:

ייצור אנרגיה: CoQ10 הוא רכיב חיוני בשרשרת הובלת האלקטרונים שבמיטוכונדריה, שם מיוצר ה-ATP, "מטבע האנרגיה" של התא. בלעדיו הנשימה התאית אינה יכולה להתקיים.
נוגד חמצון: ביוביקווינול, CoQ10 מסייע להגן על קרומי התא ועל השומנים שבהם מפני נזקי חמצון מצד רדיקלים חופשיים.
תמיכה במיטוכונדריה: מעבר לתפקידו בייצור האנרגיה, CoQ10 קשור לשמירה על תפקוד תקין של המיטוכונדריה לאורך זמן.

רמות CoQ10 ברקמות הגוף יורדות באופן טבעי עם הגיל. ירידה זו נצפתה בלב, בשריר ובעור, ויש חוקרים הקושרים אותה לתהליך ההזדקנות. עם זאת, חשוב לציין כבר עכשיו: לא ברור אם הירידה ב-CoQ10 היא גורם להזדקנות או פשוט אחד מסימניה. סקירה מקיפה משנת 2019 (Barcelos & Haas, כתב העת Biology) בחנה בדיוק את השאלה הזו והגיעה למסקנה זהירה: נכון להיום אין מספיק ראיות כדי להמליץ על תוסף CoQ10 כטיפול נוגד הזדקנות. זו נקודת המוצא הכנה למאמר הזה. CoQ10 הוא מולקולה חשובה ומרתקת, ובחלק מהמצבים הרפואיים יש לו תועלת מוכחת, אבל הוא אינו "גלולת נעורים".

מה כן ומה לא: סקירת התחומים

1. מתח חמצוני ותפקוד מיטוכונדריאלי

CoQ10 פועל כנוגד חמצון מסיס בשומן ומגן בעיקר על קרומי התא והמיטוכונדריה מפני חמצון השומנים שבהם.
מבחינה ביולוגית התפקיד הזה מבוסס היטב. מה שפחות ברור הוא עד כמה תוסף פומי בבני אדם בריאים מתורגם לתועלת קלינית מדידה לאורך זמן, וזה תחום שבו הראיות עדיין חלקיות.
הירידה ברמות CoQ10 עם הגיל קיימת, אך כאמור, הקשר הסיבתי בינה לבין ההזדקנות עצמה לא הוכח.

2. בריאות הלב: כאן הראיות הכי חזקות

דווקא בתחום הלב וכלי הדם, ולא בהאטת ההזדקנות הכללית, נמצאו הראיות המבוססות ביותר לתוסף CoQ10, בעיקר באוכלוסיות עם מחלת לב או בקשישים. שני מחקרים בולטים:

מחקר Q-SYMBIO (Mortensen ושותפיו, 2014, פורסם בכתב העת JACC: Heart Failure): מחקר אקראי כפול-סמיות שכלל 420 חולים עם אי-ספיקת לב בינונית עד חמורה. המטופלים קיבלו 100 מ"ג CoQ10 שלוש פעמים ביום (סך הכל 300 מ"ג ליום) בנוסף לטיפול התרופתי הרגיל, למשך כשנתיים. בקבוצת ה-CoQ10 נצפתה ירידה משמעותית באירועים לבביים חמורים (קרי תמותה לבבית, אשפוזים בשל אי-ספיקת לב או צורך בהשתלת לב), עם יחס סיכונים של כ-0.5 לעומת הפלצבו.
מחקר KiSel-10 (Alehagen ושותפיו, שבדיה): כאן חשוב לדייק, שכן הנתון הזה מצוטט לעיתים בצורה שגויה. במחקר הזה קשישים בריאים קיבלו שילוב של CoQ10 (200 מ"ג ליום) יחד עם סלניום (200 מק"ג ליום), ולא CoQ10 לבדו, במשך ארבע שנים. בקבוצת השילוב נצפתה ירידה של כ-54% בתמותה ממחלות לב וכלי דם. מעקב ארוך טווח (שפורסם ב-PLoS One ב-2015 וב-2018) הראה שההגנה נשמרה גם 10 ו-12 שנים לאחר תום הנטילה. שימו לב: מאחר שהמחקר נתן CoQ10 וסלניום יחד, אי אפשר לייחס את התוצאה ל-CoQ10 לבדו.

המנגנונים המשוערים מאחורי ההשפעה הלבבית: שיפור ייצור האנרגיה בתאי שריר הלב, הגנה נוגדת חמצון, והפחתת סמני מתח לבבי. עם זאת, מדובר באוכלוסיות ספציפיות (חולי אי-ספיקת לב, קשישים), ואין להסיק מכך שכל אדם בריא ירוויח מנטילת CoQ10.

3. תפקוד קוגניטיבי ובריאות המוח: כאן הראיות מאכזבות

למרות שבמודלים של בעלי חיים נמצאו השפעות מגינות על המוח, בבני אדם CoQ10 לא הוכח כמשפר תפקוד קוגניטיבי.
במחקרים בחולי מחלת אלצהיימר, נטילת CoQ10 לא הראתה השפעה מדידה על סמנים במוח ולא שיפרה את התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר באנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה, נטילת יוביקווינול במשך שנה שיפרה מדדים של זרימת דם מוחית ודלקת אצל גברים, אך לא נצפה שיפור בתפקוד הקוגניטיבי עצמו באף אחד מהמינים.
השורה התחתונה: אין כיום ראיות שתוסף CoQ10 משפר זיכרון, למידה או חשיבה באנשים עם אלצהיימר או ירידה קוגניטיבית קלה. הטענות שנפוצות באינטרנט על "שיפור הזיכרון" בעקבות CoQ10 אינן נתמכות בנתונים הקליניים.

4. בריאות העור: ראיה אמיתית אחת, מצומצמת

קיים מחקר אקראי מבוקר שמצא תועלת אמיתית, אך מוגבלת. במחקר של Žmitek ושותפיו (2017, כתב העת BioFactors), 33 נשים בגילאי 45 עד 60 נטלו CoQ10 פומי.
הקבוצה שנטלה 150 מ"ג ליום למשך 12 שבועות (ולא 12 חודשים, כפי שמצוטט לעיתים בטעות) הראתה הפחתה בקמטים סביב העיניים ושיפור בחלקות העור ובמוצקותו. מינון של 50 מ"ג ליום לא הראה את אותה תועלת.
זהו מחקר קטן ויחיד יחסית, כך שהממצא מבטיח אך אינו מבוסס מספיק כדי לקבוע שתוסף CoQ10 הוא טיפול אנטי-אייג'ינג מוכח לעור.

5. תחומים נוספים בבדיקה

נחקר פוטנציאל של CoQ10 במצבים שונים, בהם מיגרנה, אי-פוריות הגבר, סטטינים (ראו בהמשך) ומחלת פרקינסון. בחלקם הראיות מעורבות או מוקדמות. במחלת פרקינסון, למשל, מחקרים גדולים לא הצליחו להראות תועלת ברורה.
חשוב לא להסיק מ"פוטנציאל בבדיקה" שמדובר בטיפול מוכח.

סטטינים ו-CoQ10: נקודה חשובה

תרופות מסוג סטטין, הנפוצות להורדת כולסטרול, מפחיתות גם את ייצור ה-CoQ10 בגוף, מאחר שהן חוסמות את אותו מסלול ביוסינתזה. זו אחת הסיבות שאנשים הנוטלים סטטינים שואלים לעיתים על תוסף CoQ10, למשל בהקשר של כאבי שרירים. הראיות לגבי האם CoQ10 אכן מקל על כאבי שרירים הקשורים לסטטינים מעורבות. אם אתם נוטלים סטטין ושוקלים תוסף, זו שיחה שכדאי לנהל עם הרופא המטפל.

כיצד לשקול שימוש ב-CoQ10

1. תוספי תזונה:

המינונים שנבדקו במחקרים נעים בדרך כלל בטווח של 100 עד 300 מ"ג ליום, תלוי במצב. CoQ10 מסיס בשומן, ולכן נספג טוב יותר עם ארוחה המכילה שומן.
CoQ10 נחשב בטוח יחסית ונסבל היטב ברוב המחקרים, אך הוא עלול להשפיע על תרופות מסוימות, ובהן מדללי דם כמו וורפרין.
יש להתייעץ עם רופא או רוקח לפני תחילת נטילת CoQ10, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות, סובלים ממחלה כרונית, בהריון או מניקות.

2. מקורות במזון:

CoQ10 נמצא באופן טבעי בבשר אדום (במיוחד באיברים פנימיים כמו לב וכבד), בדגים שמנים, בעוף, בשמני זרעים מסוימים ובכמויות קטנות יותר באגוזים ובקטניות.
הכמות המתקבלת מהמזון נמוכה יחסית למינונים שנבדקו במחקרים, אך תזונה מאוזנת תורמת לרמות תקינות.

השורה התחתונה

CoQ10 הוא מולקולה ביולוגית חיונית, והמדע מאחורי תפקידו בייצור האנרגיה ובהגנה נוגדת החמצון איתן. הראיות הקליניות החזקות ביותר נוגעות ללב, בעיקר באוכלוסיות עם אי-ספיקת לב או בקשישים (ובמקרה של KiSel-10, בשילוב עם סלניום). לעומת זאת, אין כיום ראיות שתוסף CoQ10 משפר תפקוד קוגניטיבי, ואין מספיק ראיות כדי להציגו כטיפול נוגד הזדקנות כללי. כמו תמיד, החלטה על נטילת תוסף צריכה להתקבל יחד עם איש מקצוע רפואי, על בסיס המצב האישי שלכם.

הפניות:

Alehagen et al., PLoS One 2015 (KiSel-10 follow-up)
Mortensen et al., JACC: Heart Failure 2014 (Q-SYMBIO)
Barcelos & Haas, Biology 2019 (CoQ10 and Aging)
Žmitek et al., BioFactors 2017 (skin parameters)
National Institute on Aging