מחקר ברזילאי: ממתיקים מלאכותיים נקשרו לדעיכה קוגניטיבית מהירה

בסוף השבוע שעבר פרסמנו כתבה על משקאות ממותקים בסוכר והקשר שלהם להזדקנות מוחית מואצת. הרבה קוראים פנו אלינו בשאלה ההגיונית: "אם לא לסוכר, אז ממתיקים מלאכותיים זה בטוח, נכון?"

מחקר ברזילאי גדול שפורסם בכתב העת Neurology בספטמבר 2025 נותן סיבה לבחון את ההנחה הזו מחדש. החוקרים מצאו קשר סטטיסטי בין צריכה גבוהה של ממתיקים מלאכותיים לבין דעיכה קוגניטיבית מהירה יותר לאורך שנים. חשוב להדגיש כבר עכשיו: מדובר במחקר תצפיתי, שמראה קשר ולא סיבתיות, והחוקרים עצמם הבהירו שהוא אינו מוכיח שהממתיקים גורמים לנזק.

המחקר: 12,772 משתתפים, כ-8 שנות מעקב

המחקר התבסס על קוהורט בשם ELSA-Brasil, מחקר אורך ברזילאי גדול שגייס משתתפים בשש ערים ברחבי המדינה החל מ-2008. הניתוח כלל 12,772 משתתפים, בגיל ממוצע של כ-52, שאחריהם עקבו כ-8 שנים בממוצע. את הניתוח הובילה ד"ר קלאודיה סואמוטו (Suemoto), פרופסור חבר לגריאטריה באוניברסיטת סאו פאולו.

מה שנמדד בפועל:

• שאלוני תזונה מהם חושבה צריכת הממתיקים המלאכותיים.
• מבחנים קוגניטיביים שחזרו לאורך תקופת המעקב, בתחומי זיכרון, שטף מילולי ותפקוד ניהולי (executive function).

חשוב להבהיר: המחקר מדד ביצועים במבחנים קוגניטיביים לאורך זמן. הוא לא כלל סריקות הדמיה של המוח (כמו MRI), לא מדד סמנים ביולוגיים, ולא בחן אבחנות של דמנציה. כל מה שהוא מודד הוא קצב הירידה בציוני המבחנים.

הממצאים

בהשוואה בין הקבוצה שצרכה את הכמות הגבוהה ביותר של ממתיקים מלאכותיים לבין זו שצרכה את הכמות הנמוכה ביותר, נמצא:

• דעיכה קוגניטיבית מהירה ב-62% בקבוצת הצריכה הגבוהה.
• במונחים מעשיים, החוקרים תרגמו זאת לכ-1.6 שנים נוספות של הזדקנות מוחית.

שתי נקודות מעניינות במיוחד:

• גיל: ההשפעה הייתה חזקה במיוחד אצל אנשים מתחת לגיל 60. מעל גיל 60 לא נמצא קשר מובהק.
• סוכרת: הקשר לדעיכה קוגניטיבית מהירה יותר היה חזק יותר אצל אנשים עם סוכרת מאשר אצל אלה ללא סוכרת.

אילו ממתיקים נבחנו?

המחקר בחן שבעה ממתיקים דלי קלוריות וחסרי קלוריות. כאשר נותחו בנפרד, שישה מהם נקשרו לדעיכה קוגניטיבית מהירה יותר (בעיקר בזיכרון ובשטף מילולי):

• אספרטיים (Aspartame)
• סכרין (Saccharin)
• אצסולפם-K (Acesulfame potassium)
• אריתריטול (Erythritol)
• קסיליטול (Xylitol)
• סורביטול (Sorbitol)

הממתיק היחיד שלא נמצא בו קשר לדעיכה קוגניטיבית היה טגטוז (Tagatose), סוכר טבעי המצוי בכמויות קטנות בחלק מהפירות ומוצרי החלב.

חשוב לשים לב למה שלא נכלל: המחקר לא בחן סוכרלוז (Splenda) ולא סטיביה, ולכן אי אפשר להסיק ממנו דבר לגביהם, לכאן או לכאן.

איך זה עשוי לעבוד? מנגנונים אפשריים

חשוב להדגיש: המחקר עצמו לא בדק מנגנונים ביולוגיים. המנגנונים הבאים הם השערות שעלו במחקרים אחרים ובדיון המדעי, ולא ממצאים של המחקר הנוכחי.

1. שיבוש מיקרוביום המעי (השערה)

חלק מהממתיקים המלאכותיים מגיעים למעי הגס במצב כמעט שלם, ויש עדויות שהם עשויים להשפיע על הרכב חיידקי המעי. שינויים במיקרוביום נקשרו במחקרים אחרים לדלקת מערכתית, ודרך "ציר מעי-מוח" יש מי שמשער קשר לתפקוד המוחי.

2. תגובה אינסולינית פרדוקסלית (השערה)

השערה נוספת היא שטעם מתוק ללא קלוריות עלול לשבש את ויסות האינסולין לאורך זמן. תנגודת אינסולין כרונית נחשבת לגורם סיכון לירידה קוגניטיבית. השערה זו מתחברת לכך שהקשר במחקר היה חזק יותר דווקא אצל אנשים עם סוכרת, אך זוהי הסקה זהירה ולא הוכחה.

מה כדאי לזכור מהמחקר

לפני ההמלצות, כדאי לחדד את הגבולות של מה שהמחקר באמת מראה:

• זהו מחקר תצפיתי. הוא מצא קשר, לא סיבה ותוצאה. ייתכנו גורמים מתערבים (למשל, מי שצורך הרבה ממתיקים עשוי להבדל גם בהרגלים אחרים).
• הוא מדד ביצועים במבחנים, לא דמנציה ולא נזק מוחי שנראה בהדמיה.
• הקשר הבולט נמצא בצריכה הגבוהה ביותר, אצל מתחת לגיל 60, וחזק יותר אצל אנשים עם סוכרת.

גישה 1: מים כברירת מחדל

הפתרון הפשוט והבטוח ביותר. מים, מים מינרלים, מים בטעם ללא ממתיקים, תה לא ממותק, חליטות צמחים. זהו סטנדרט הזהב, וללא הסיכון הסטטיסטי שזיהה המחקר.

גישה 2: צמצום, לא בהכרח ביטול מוחלט

הקשר במחקר התקבל בעיקר אצל הצרכנים הכבדים ביותר. הורדה של הצריכה היומית הקבועה, גם בלי לוותר לגמרי, היא צעד הגיוני בהתבסס על הממצאים.

גישה 3: אלטרנטיבות עם מעט סוכר טבעי

• מי קוקוס לא ממותקים - מעט סוכר טבעי ואלקטרוליטים.
• תה קר עם לימון וטיפת דבש - כמות סוכר מוגבלת.
• מים בטעם פירות (infused water) - תות, מלפפון, מנטה.

פרספקטיבה אישית

אם אתם צרכנים כבדים של משקאות דיאט, אין צורך בגמילה דרמטית. גמילה פתאומית מקפאין ומממתיקים מלאכותיים יכולה לגרום לכאבי ראש, רעבון מוגבר ועצבנות. במקום זה, צמצום הדרגתי:

1. שבוע ראשון: החליפו משקה אחד ביום במים.
2. שבוע שני: החליפו שניים ביום.
3. שבוע שלישי ואילך: המשיכו להוריד את הצריכה היומית הקבועה.
4. בהמשך: שמרו את המשקה המתוק לאירועים מיוחדים בלבד.

הסיכום

המחקר הברזילאי אינו מוכיח שממתיקים מלאכותיים "הורסים את המוח", אבל הוא מוסיף לתמונה ההולכת ומצטברת: הבחירה ב"דיאט" אינה בהכרח בחירה ניטרלית מבחינת המוח, לפחות אצל צרכנים כבדים מתחת לגיל 60 ואצל אנשים עם סוכרת. כשמחפשים את "המשקה הבריא הבא", שווה לזכור שהמשקה הוותיק והנחקר ביותר נשאר מים.

הפניות:
כתבה משלימה - משקאות ממותקים בסוכר ומוח
המחקר המקורי - Neurology 2025