איזופלבוני סויה: מה המחקר אומר על גיל המעבר ועצמות

גיל המעבר מביא עמו גלי חום, הזעות לילה, יובש והפרעות שינה שיכולים לשבש את החיים. הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול הורמונלי חלופי, אבל לא כל אישה רוצה או יכולה לקחת אותו, ורבות מחפשות חלופה טבעית. כאן נכנסים איזופלבוני סויה לתמונה: תרכובות צמחיות שמתנהגות כמו גרסה עדינה ומרוככת של אסטרוגן, והפכו לאחד התוספים הפופולריים ביותר לבריאות האישה בגיל המעבר.

אבל בניגוד לתוספים רבים שהפופולריות שלהם רצה לפני הראיות, כאן התמונה מעניינת יותר. לאיזופלבוני סויה יש ראיות אמיתיות, אם כי מתונות. מטא-אנליזה גדולה שפורסמה בכתב העת היוקרתי JAMA מצאה שהם מפחיתים גלי חום באמת, ויש גם תמיכה מסוימת בבריאות העצם. ובכל זאת, התמונה מורכבת: ההשפעה איטית, חלשה יותר מהטיפול ההורמונלי, ותלויה אפילו בסוג חיידקי המעי שיש לכן. במאמר נסביר מה הם איזופלבוני סויה, איך הם פועלים, מה המחקר באמת אומר, ונתמודד בכנות עם השאלה הגדולה ביותר: האם הם בטוחים מבחינת סרטן השד.

מה זה איזופלבוני סויה?

איזופלבוני סויה (Soy Isoflavones) הם קבוצת תרכובות צמחיות הנקראות פיטואסטרוגנים, כלומר אסטרוגנים ממקור צמחי. הנה מה שחשוב להבין עליהם:

• שני השחקנים הראשיים הם גניסטאין ודאידזאין. אלו שני האיזופלבונים המרכזיים בסויה (Genistein ו-Daidzein), והם המרכיבים הפעילים שאחראים לרוב ההשפעה הביולוגית.
• הם נקשרים לקולטני אסטרוגן, ובמיוחד לקולטן בטא. כאן נמצא ההסבר המרכזי. בגוף יש שני סוגי קולטני אסטרוגן, אלפא ובטא. איזופלבוני סויה נקשרים בעדיפות לקולטן בטא (ER-beta), שמצוי בעצמות, בכלי דם ובמוח, ופחות לקולטן אלפא שנקשר יותר לרקמת השד והרחם. זו אחת הסיבות לפרופיל הבטיחות היחסי שלהם.
• הם מצויים במזון ובתוספים. מקורות תזונתיים עשירים הם פולי סויה, טופו, טמפה, אדממה, חלב סויה וקמח סויה. בנוסף, נמכרים תוספים מרוכזים של איזופלבוני סויה, לרוב במינונים של 40 עד 80 מ"ג ביום.
• הם פעילים חלש בהרבה מאסטרוגן אנושי. חשוב להבין שאיזופלבוני סויה אינם אסטרוגן אמיתי. הם נקשרים לקולטנים אך מפעילים אותם בעוצמה נמוכה בהרבה, ולכן ההשפעה ההורמונלית שלהם עדינה ומרוסנת בהשוואה לטיפול הורמונלי.

נקודה מרתקת וייחודית לאיזופלבוני סויה היא שחלק מההשפעה תלוי בחיידקי המעי שלכן. נרחיב על כך בהמשך, אבל בקצרה: דאידזאין יכול לעבור המרה במעי הגס לתרכובת פעילה אף יותר בשם אקוול (Equol), אך רק חלק מהאנשים נושאים את החיידקים שמסוגלים לבצע את ההמרה הזו.

הקשר לגיל המעבר ולעצמות: מנגנון מפתיע

הרעיון מאחורי איזופלבוני סויה אלגנטי במיוחד. בגיל המעבר, רמות האסטרוגן בגוף צונחות בחדות, וזו הסיבה לגלי החום, להאצת איבוד העצם ולתסמינים נוספים. איזופלבוני סויה, בזכות הדמיון המבני שלהם לאסטרוגן, יכולים להיקשר לקולטני האסטרוגן הריקים ולספק גירוי הורמונלי עדין שמפצה חלקית על המחסור.

ההעדפה של איזופלבוני סויה לקולטן בטא היא המפתח להבנת המנגנון. קולטן בטא נפוץ במיוחד בעצמות ובכלי הדם, ולכן הגירוי שלו עשוי לתמוך בשמירה על צפיפות העצם ועל בריאות מערכת הלב וכלי הדם, בלי גירוי חזק של רקמות רגישות יותר כמו השד. בעצם, מדובר בגרסה צמחית רכה של אותו רעיון שעומד מאחורי תרופות מסוימות הנקראות SERM (מאפנני קולטן אסטרוגן סלקטיביים), שפועלות באופן שונה ברקמות שונות.

וכאן נכנס הסיפור של אקוול. כאשר אנו צורכים דאידזאין, חיידקים מסוימים במעי הגס יכולים להמיר אותו לאקוול, מטבוליט שהוא בעל פעילות אסטרוגנית ונוגדת חמצון חזקה אף יותר מהדאידזאין המקורי. הבעיה: רק כשליש עד מחצית מהאנשים נושאים את חיידקי המעי הנדרשים, והם מכונים מייצרי אקוול. מעניין שהשיעור גבוה בהרבה באוכלוסיות אסיה (כ-50 עד 60 אחוזים) לעומת אוכלוסיות מערביות (כ-20 עד 30 אחוזים), ככל הנראה בשל הבדלים תזונתיים שמעצבים את חיידקי המעי. זו אחת הסיבות שהתגובה לאיזופלבוני סויה משתנה כל כך מאדם לאדם, ושמחקרים מערביים מראים לעיתים תוצאות חלשות יותר ממחקרים אסיאתיים.

הראיות הנוכחיות

מחקר 1: מטא-אנליזה ב-JAMA על טיפולים צמחיים בגיל המעבר, פרנקו ועמיתיו 2016

זוהי אחת הראיות החשובות והאמינות ביותר בתחום. בשנת 2016 פרסמו פרנקו ועמיתיו בכתב העת JAMA סקירה שיטתית ומטא-אנליזה ענקית של טיפולים צמחיים לתסמיני גיל המעבר. JAMA הוא אחד מכתבי העת הרפואיים היוקרתיים בעולם, ומטא-אנליזה היא קיבוץ מחקרים שמעניק תמונה אמינה הרבה יותר ממחקר בודד.

הניתוח כלל 62 מחקרים עם 6653 נשים. המסקנה הייתה מעודדת אך מאוזנת: פיטואסטרוגנים, ובמיוחד איזופלבוני סויה, נקשרו לירידה מתונה אך מובהקת בתדירות גלי החום וביובש הנרתיקי. עם זאת, החוקרים לא מצאו השפעה מובהקת על הזעות לילה, וציינו שאיכות חלק מהמחקרים הייתה בינונית. במילים אחרות: יש כאן תועלת אמיתית, אבל היא חלקית ולא דרמטית.

מחקר 2: ההשפעה על גלי חום, אמיתית אך איטית

כשמתבוננים בפירוט בניסויים על גלי חום, עולה דפוס עקבי וחשוב. איזופלבוני סויה אכן מפחיתים את תדירות ועוצמת גלי החום, אבל ההשפעה מתונה ואיטית, ולרוב נדרשים מספר שבועות ואף חודשים עד שמורגשת תועלת מלאה. זאת בניגוד לטיפול ההורמונלי החלופי, שפועל מהר וביעילות גבוהה בהרבה.

חשוב להבין את ההקשר. איזופלבוני סויה אינם תחליף שווה ערך לטיפול הורמונלי, אלא חלופה עדינה ופחות יעילה, שמתאימה במיוחד לנשים עם תסמינים קלים עד בינוניים, או לנשים שאינן יכולות או אינן רוצות טיפול הורמונלי. גם כאן, מייצרות אקוול נוטות להגיב טוב יותר, מה שמסביר חלק מאי-העקביות בין מחקרים.

מחקר 3: צפיפות העצם, תמיכה צנועה

מעבר לגלי חום, איזופלבוני סויה נחקרו רבות לשמירה על העצם, מאחר שאיבוד עצם מואץ הוא אחד הסיכונים המשמעותיים של גיל המעבר. סקירות של ניסויים מבוקרים מצאו שלאיזופלבוני סויה השפעה צנועה אך חיובית על שמירת צפיפות העצם, בעיקר בעמוד השדרה המותני, אצל נשים לאחר גיל המעבר.

גם כאן הסיפור מאוזן. ההשפעה על העצם קיימת אך קטנה, והיא אינה מתקרבת לעוצמה של תרופות ייעודיות לאוסטאופורוזיס. איזופלבוני סויה הם לכל היותר נדבך תומך, לצד צריכת סידן וויטמין D, פעילות גופנית עם משקל ואימוני התנגדות, ולא טיפול עצמאי לאובדן עצם משמעותי. הם עשויים לעזור לשמר את מה שיש, אך לא להחזיר עצם שכבר אבדה.

מה עם בריאות הלב והמוח?

בזכות הקישור לקולטן בטא, שמצוי בכלי הדם ובמוח, נבחנה גם השפעת איזופלבוני סויה על בריאות הלב והקוגניציה. הראיות כאן מבטיחות אך פחות מבוססות מאשר לגלי חום ולעצם. חלק מהמחקרים הצביעו על שיפור קל בתפקוד כלי הדם ובפרופיל הכולסטרול, ועל קשר אפשרי לשמירה קוגניטיבית, אך התוצאות אינן עקביות ודרושים מחקרים נוספים.

הנקודה הרחבה היא שתזונה עשירה בסויה, כפי שמקובלת באוכלוסיות מסוימות באסיה, נקשרה לאורך השנים לבריאות לב טובה ולתוחלת חיים ארוכה. אך כאן חשוב להבדיל בין צריכת מזון מלא של סויה כחלק מתזונה מאוזנת לבין נטילת תוסף מרוכז של איזופלבונים. רוב התועלת האפידמיולוגית נצפתה דווקא בצורכי המזון השלם, ולא בהכרח בלוקחי התוסף המבודד.

האם איזופלבוני סויה בטוחים? שאלת סרטן השד

זו השאלה החשובה ביותר, וזו שהבהילה נשים רבות במשך שנים. החשש היה הגיוני על פניו: אם איזופלבוני סויה מתנהגים כמו אסטרוגן, האם הם עלולים להזין סרטן שד תלוי הורמונים (ER חיובי)? זו דאגה רצינית שראויה להתייחסות כנה, ולא לפיטור מזלזל.

החדשות הטובות הן שהראיות הנוכחיות מרגיעות במידה רבה. מחקרים אנושיים מראים שצריכת סויה אינה מעלה את רמות האסטרדיול בדם ואינה מגרה את רקמות היעד הרגישות לאסטרוגן. יתרה מזו, נתונים תצפיתיים גדולים מצביעים על כך שצריכת סויה תזונתית בטוחה לשורדות סרטן שד, ואף נקשרה לירידה בסיכון להישנות המחלה. מטא-אנליזה אחת מצאה ירידה של כ-26 אחוזים בסיכון להישנות, בעיקר בנשים לאחר גיל המעבר ובסרטן מסוג ER חיובי. גם נתונים על נשים הנוטלות טמוקסיפן לא הצביעו על עלייה בסיכון.

אבל כאן נדרשת זהירות וכנות. רוב הראיות המרגיעות מתייחסות לצריכת סויה תזונתית או מתונה, ולא בהכרח לתוספי איזופלבונים מרוכזים במינון גבוה. ההבדל בין צלחת טופו לבין כמוסה שמרכזת מינון גבוה של איזופלבונים מבודדים הוא משמעותי. לכן הקו המנחה הזהיר הוא: אישה עם סרטן שד תלוי הורמונים בהווה או בעבר, או אישה הנוטלת טמוקסיפן או מעכבי ארומטאז, חייבת להתייעץ עם האונקולוג שלה לפני נטילת תוסף איזופלבונים מרוכז. צריכת סויה כמזון נחשבת בטוחה, אך תוסף מרוכז הוא החלטה רפואית שיש לקבל בליווי הצוות המטפל.

האם כדאי לקחת איזופלבוני סויה?

זה אחד התוספים שדירגנו צהוב: יש לו ראיות אמיתיות אך מתונות, פרופיל בטיחות סביר עבור רוב הנשים, אך גם מגבלות ברורות ונקודות זהירות. הנה השיקולים בכנות:

• לגלי חום, התועלת אמיתית אך מתונה ואיטית. אם התסמינים שלכן קלים עד בינוניים, ייתכן שתפיקו הקלה ממשית, אך אל תצפו לעוצמה של טיפול הורמונלי, ותנו לזה כמה שבועות.
• לעצמות, מדובר בתמיכה צנועה בלבד. זהו נדבך משלים לצד סידן, ויטמין D ואימוני התנגדות, לא טיפול עצמאי לאוסטאופורוזיס.
• התגובה תלויה בחיידקי המעי שלכן. מייצרות אקוול נוטות להגיב טוב יותר. אין דרך פשוטה לדעת מראש, אך אם ניסיתן חודשיים בלי תועלת כלשהי, ייתכן שאתן פשוט לא מגיבות.
• בטיחות סבירה לרוב הנשים הבריאות. תופעות הלוואי השכיחות קלות, בעיקר אי-נוחות בעיכול או נפיחות.

לצד הבטיחות הכללית, יש נקודות זהירות שאסור להתעלם מהן. ראשית ובראש ובראשונה, נשים עם סרטן שד תלוי הורמונים בהווה או בעבר, או נשים הנוטלות טמוקסיפן או תרופות אנטי-אסטרוגניות אחרות, חייבות להתייעץ עם האונקולוג לפני נטילת תוסף איזופלבונים מרוכז. שנית, נשים עם תת-פעילות בלוטת התריס צריכות לשים לב, שכן סויה במינון גבוה עלולה להפריע לספיגת תרופות לבלוטת התריס, ולכן יש להפריד בין נטילתן בזמן. שלישית, נשים בהריון או מניקות צריכות להתייעץ עם רופא. כמו תמיד, היעדר אזהרה דרמטית אינו אישור גורף, ומי שנוטלת תרופות קבועות או מתמודדת עם מחלה כרונית צריכה להיוועץ ברופא או ברוקח לפני נטילה.

מה כן לקחת מהמחקר?

1. אם אתן בגיל המעבר עם תסמינים קלים עד בינוניים, איזופלבוני סויה הם אופציה סבירה לנסות. הראיות תומכות בהפחתה מתונה של גלי חום, אך תנו לזה זמן ואל תצפו לפלא מיידי.
2. שקלו קודם כל מזון מלא על פני תוסף מרוכז. טופו, אדממה, חלב סויה וטמפה מספקים את האיזופלבונים בצורתם הטבעית, עם פרופיל בטיחות מצוין ויתרונות תזונתיים נוספים. רוב התועלת ארוכת הטווח שנצפתה במחקרים הייתה דווקא בצריכת מזון.
3. אם יש לכן או היה לכן סרטן שד תלוי הורמונים, או שאתן נוטלות טמוקסיפן, אל תיקחו תוסף מרוכז ללא אישור האונקולוג. זו אינה אזהרה תיאורטית, אלא החלטה רפואית של ממש.
4. לבריאות העצם, אל תסתמכו על איזופלבונים לבד. שלבו סידן, ויטמין D, חלבון מספק ואימוני התנגדות, שהם בעלי הראיות החזקות ביותר.
5. אם ניסיתן חודשיים ללא תועלת, ייתכן שאתן פשוט לא מייצרות אקוול. במקרה כזה, אין טעם להמשיך, וכדאי לשקול עם הרופא גישות אחרות.

למי שמעוניינת לנסות, אפשר לרכוש איזופלבוני סויה ב-iHerb במגוון מינונים וצורות. כדי לבדוק אילו תוספים באמת מתאימים למטרות הבריאות שלכן, כולל איזון הורמונלי ובריאות האישה בגיל המעבר, ולפי איכות הראיות של כל אחד, מומלץ להשתמש בבודק התוספים האישי שלנו שמדרג כל תוסף ביושר לפי המדע.

הפרספקטיבה הרחבה

איזופלבוני סויה הם מקרה מבחן מעניין, כי הם נמצאים בדיוק באמצע הקשת בין תוסף שיווקי לבין טיפול מבוסס ראיות. בניגוד לתוספים רבים שהראיות לגביהם חלשות עד אפסיות, כאן יש בסיס מדעי אמיתי: מטא-אנליזה ב-JAMA, מנגנון ביולוגי ברור, וקשר אפידמיולוגי ארוך טווח לבריאות באוכלוסיות שצורכות סויה. ובכל זאת, התמונה מאוזנת: ההשפעה מתונה, איטית, חלשה מהטיפול ההורמונלי, ותלויה אפילו בהרכב חיידקי המעי הייחודי של כל אישה.

הלקח הרחב כפול. ראשית, כנות מדעית פירושה גם להכיר בתוסף שעובד באמת, ולא רק לפסול. איזופלבוני סויה הם דוגמה לכך שאפשר לדרג תוסף צהוב במובן החיובי: יש כאן משהו, אך הוא חלקי ויש לו מגבלות. שנית, וזו אולי הנקודה החשובה ביותר, ההבדל בין מזון לתוסף הוא מהותי. הסיפור של הסויה מזכיר לנו שלעיתים הפתרון הטוב ביותר אינו כמוסה, אלא דפוס תזונה שלם. אישה בגיל המעבר שמשלבת סויה תזונתית בתזונה מאוזנת, יחד עם פעילות גופנית וטיפול רפואי מתאים כשצריך, מקבלת הרבה יותר מאשר מי שרק בולעת כדור. וזו בדיוק הזווית הכנה שאנחנו מתחייבים אליה: לדרג כל תוסף לפי מה שהמדע מראה, להכיר בתועלת כשהיא קיימת, ולסמן את הגבולות כשהם קיימים.

הפניות:
Franco OH. et al., Use of Plant-Based Therapies and Menopausal Symptoms: A Systematic Review and Meta-analysis, JAMA, 2016;315(23):2554-2563 (DOI: 10.1001/jama.2016.8012)
Qiu S, Jiang C., Soy and isoflavones consumption and breast cancer survival and recurrence: a systematic review and meta-analysis, European Journal of Nutrition, 2019;58(8):3079-3090 (PMID: 30382332)