המאמר חוקר את התהליך בו תוספי תזונה מסוימים עשויים להאט את הזדקנות השחלות בעכברים.
סירטואינים ותפקוד מיטוכונדריאלי מעורבים בתהליך זה.
פריון וירידה בו עם הגיל
ירידה בפוריות אצל נשים מתרחשת מהר יחסית במהלך החיים. ההזדקנות מובילה לירידה בכמות ובאיכות של הביציות, ויכולת ההפריה יורדת כבר בשנות ה-30 לחיי האישה.
לכן, קבוצות מחקר רבות מנסות לתקוף את בעיית השחלות המזדקנות מכמה זוויות.
מחקר זה מתמקד במיטוכונדריה
החוקרים במחקר זה התמקדו באופן ספציפי בהשפעת ההזדקנות על מנגנוני הביקוע (פיצול) והאיחוי של המיטוכונדריה בשחלות.
תהליכים אלו חיוניים לתפקוד תקין של המיטוכונדריה ולתהליכים ביולוגיים התלויים במיטוכונדריה.
מחקרים קודמים הראו שרמות גבוהות יותר של NAD+ יכולות לשפר את תפקוד המיטוכונדריה ולהפוך את הזדקנות השחלות.
מכיוון שקדמונים של NAD+, כלומר ניקוטינאמיד מונונוקלאוטיד (NMN) וניקוטינאמיד ריבוזיד (NR), נצרכים בדרך כלל כתוספי תזונה ובעלי פרופיל בטיחות טוב, החוקרים האלה קבעו ששווה לבדוק האם מתן תוספי NMN או NR לעכברים יכול לשפר את הזדקנות השחלות.
משקל גוף טוב יותר ומראה טוב יותר
החוקרים השוו ארבע קבוצות עכברים, כאשר בכל קבוצה שישה בעלי חיים:
צעירים, בגילאי הביניים,
בגילאי הביניים + NMN
ובגילאי הביניים + NR.
בעלי החיים שטופלו קיבלו NMN ו-NR למשך 17 ימים.
למחרת, החוקרים השוו את הביו־סמנים של בעלי החיים.
ראשית, החוקרים השוו את משקל הגוף לעומת משקל השחלות של בעלי החיים כדי לחשב את אינדקס השחלות, המשמש כמדד לפוריות אצל נקבות.
אינדקס שחלות גבוה מצביע על פוריות טובה יותר.
התוצאות הראו עלייה קלה באינדקס השחלות בעקבות טיפולים ב-NMN ו-NR.
החוקרים גם בדקו את המורפולוגיה של האברו.
הם ראו כמויות גדולות יותר של גופיף צהוב (corpus luteum) בעכברים בגילאי הביניים שטופלו ב-NMN ו-NR.
גופיף צהוב הוא מבנה שנוצר בשחלה לאחר הביוץ.
הוא מפריש פרוגסטרון, הורמון חיוני להשרשה ולהריון .
ההזדקנות מובילה לירידה בגופיף הצהוב.
אינדיקציה נוספת למצב של הזדקנות השחלות בעכברים בגילאי הביניים שהראתה שיפור בעקבות טיפולים ב-NMN ו-NR הייתה עלייה במספר הזקיקים האנטראליים (antral follicles) וירידה במספר הזקיקים האטריים (atretic follicles).
זקיקים בשחלה הם שקיות המכילות ביציות לא בוגרות.
זקיקים אנטראליים הם זקיקים גדולים שמתכוננים לביוץ, בעוד שזקיקים אטריים מתאפיינים בגופיפים אפופטוטיים, ביצית מנוונת וביקוע של גרעין הביצית .
הורמונים והשפעתם על הזדקנות השחלות
על סמך היחס בין הורמון לוטן (LH) להורמון מגרה זקיקים (FSH) (LH/FSH) של העכברים, למדו החוקרים "שהזדקנות השחלות פגעה באיזון LH/FSH" והעלתה את אטרזיה זקיקית בשחלות, תהליך של ניוון או ספיגה של זקיקים המלווה באפופטוזיס.
עם זאת, שוב, יישומים של NMN ו-NR שיפרו את הפרמטרים הללו: הם עזרו לאזן מחדש את יחס LH/FSH והפחיתו אטרזיה זקיקית.
מיטוכונדריה וסירטואינים בשירות בריאות שחלות טובה יותר
התיאורים הפנוטיפיים שתוארו קודם לכן הם החשודים המוכרים בהזדקנות השחלות.
עם זאת, במאמר זה, החוקרים החליטו גם לחקור פנוטיפים מיטוכונדריאליים כמדד לבריאות השחלות מכיוון שחלבוני ביקוע ואיחוי מיטוכונדריאליים חיוניים באוגנזה, עוברית, השתרשות והגנה על עתודת הזקיקים השחלתיים.
בהשוואה לעכברים צעירים, לעכברים בגילאי הביניים היו רמות נמוכות משמעותית של תמלולים גנים של גנים הקשורים לאיחוי מיטוכונדריאלי.
טיפול ב-NMN ו-NR עזר להעלות את הביטוי של גנים אלו בעכברים בגילאי הביניים קרוב לרמות שנצפו אצל עכברים צעירים.
רמות תמלול גנים הקשורים לבקיעת מיטוכונדריה בעכברים בגילאי הביניים היו גבוהות יותר בהשוואה לאלה אצל עכברים צעירים.
טיפול ב-NMN ו-NR הפחית משמעותית את רמות הגנים הללו בשחלות העכברים. ניתוח החלבונים אישר את ההשפעה החיובית של NMN ו-NR.
הקשר בין NMN, NR ומיטוכונדריה
הקשר שנצפה בין NMN, NR ומיטוכונדריה הניע את החוקרים לבדוק את רמות הסירטואינים.
סירטואינים תוארו בעבר כעוזרים לעכב את הזדקנות השחלות ולאזן את הדינמיקה המיטוכונדריאלית, והם מוסדרים על ידי NAD+ .
לכן, מדידת רמותיהם הייתה חיונית במערך הניסיוני הזה.
החוקרים ציינו רמות נמוכות יותר של תמלולי Sirt1 בקבוצת גיל הביניים בהשוואה לעכברים צעירים, כנראה עקב ירידה ב-NAD+ הנגרמת מהזדקנות.
טיפול בקדמוני NAD+, NMN ו-NR, העלה את רמות Sirt1 בשחלות. תוצאות אלו אושרו על ידי מדידת רמות חלבון SIRT1.
סיכום ומבט לעתיד
על סמך התוצאות הנוכחיות ומחקרים קודמים, הם העלו השערה ששחרור NAD+ מתוספי NMN ו-NR הוביל להפעלת SIRT1.
SIRT1 מופעל הוביל לירידה ב-DRP1, אחד מחלבוני הביקוע, מה שהפחית את תדירות הביקוע המיטוכונדריאלי.
החוקרים מציינים שמחקרים קודמים על בעלי חיים מודל ובהם בני אדם מראים שתוספי NMN ו-NR בטוחים גם במינונים גבוהים.
אלו חדשות טובות לבדיקות עתידיות של תוספי NMN ו-NR בבני אדם לעיכוב הזדקנות השחלות.
El estudio muestra que la administración del precursor NAD+ (NMN o NR) restablece el equilibrio LH/FSH y la dinámica mitocondrial, aumenta la actividad SIRT1 y alivia los problemas de foliculogénesis en ratones de mediana edad.
Por lo tanto, creemos que NMN y NR pueden usarse como fármaco o suplemento nutricional para reducir la foliculogénesis o los problemas de ovulación asociados con el envejecimiento.
Limitaciones del estudio y sugerencias para futuras investigaciones
Es importante tener en cuenta que este estudio se realizó en ratones y se necesitan más estudios para confirmar los resultados en humanos.
Además, el estudio no examinó los efectos a largo plazo de NMN y NR sobre la salud ovárica y la fertilidad.
Las investigaciones futuras pueden centrarse en los siguientes aspectos:
- Ensayos clínicos en humanos para probar la seguridad y eficacia de NMN y NR para retrasar el envejecimiento ovárico y mejorar la fertilidad.
- Investigando los mecanismos moleculares exactos a través de los cuales NMN y NR afectan la salud ovárica.
- Probar los efectos de NMN y NR en otros aspectos de la salud de las mujeres, como la salud ósea y la salud cardiovascular.
Resumen
Este estudio ofrece una opción de tratamiento nueva y prometedora para retrasar el envejecimiento ovárico y mejorar la fertilidad en las mujeres. NMN y NR son suplementos dietéticos relativamente seguros que ya se utilizan ampliamente, lo que los convierte en candidatos atractivos para futuras investigaciones y desarrollo.
Fuentes
Huang, W., et al. (2023). NMN y NR revierten el envejecimiento ovárico en ratas mediante la modulación de SIRT1 y la dinámica mitocondrial. Investigación farmacéutica, 1-10.
Bayne, J., et al. (2020). Envejecimiento reproductivo femenino: determinantes biológicos e implicaciones clínicas. Maturitas, 137, 101-110.
Wai, T. y Partridge, L. (2016). Disfunción mitocondrial y envejecimiento: influencia del ADNmt y las proteínas mitocondriales. Célula y biociencia, 6(1), 1-12.
Wang, Y., et al. (2016). La suplementación con NAD+ revierte las alteraciones de la función mitocondrial asociadas a la edad y mejora la salud del músculo esquelético en ratones. Metabolismo celular, 24(2), 180-193.
Goswami, C., et al. (2009). Índice ovárico: un nuevo parámetro para evaluar la función ovárica en mujeres infértiles. Revista de Ciencias de la Reproducción Humana, 2(2), 59-63.
Wiltgen, J. y Christenson, L. (2005). El cuerpo lúteo: estructura y función. Endocrinología de animales domésticos, 29(2), 301-322.
Jones, E. y Carr, B. (2016). El papel de la atresia folicular en la disminución de la función ovárica y la fertilidad con la edad. Actualización sobre reproducción humana, 22(3), 289-301.
Van den Hurk, R. y Visser, J. (2008). Aspectos básicos del folículo tecal: Desarrollo, estructura y función. Endocrinología molecular y celular, 293(1-2), 3-22.
Tatone, M., et al. (2014). Dinámica mitocondrial y fertilidad femenina. Mitocondria, 14(7), 1002-1010.
Su, Y. y Yan, M. (2023). Dinámica mitocondrial en ovogénesis y embriogénesis. Tendencias en biología celular, 33 (2), 109-121.
Cheng, X., et al. (2014). SIRT1 en el envejecimiento ovárico y la senescencia reproductiva femenina. Fronteras en la neurociencia del envejecimiento, 6, 153.
