מאיטקה: פטריית המרפא לחיסון ולסוכר, מה המחקר

בעולם פטריות המרפא יש כמה כוכבות שחוזרות שוב ושוב: ריישי, קורדיספס, זנב הודו, ולצידן מאיטקה (Grifola frondosa), פטרייה יפנית גדולה הצומחת בצברים מסולסלים בבסיס עצים, שכינויה המסורתי הוא "פטריית הריקוד". לפי האגדה, מי שמצא אותה ביער רקד משמחה, אולי בגלל טעמה המבוקש ואולי בגלל ערכה הרפואי המיוחס לה במסורת המזרח אסיאתית.

בעשורים האחרונים מאיטקה עברה מהמטבח אל מדף התוספים, ומשווקת היום כתומכת חיסון, מאזנת סוכר ואפילו מסייעת לפוריות. הרכיבים הפעילים המרכזיים שלה הם בטא-גלוקנים, סוכרים מורכבים שזכו לשמות מסחריים כמו D-fraction, MD-fraction ו-SX-fraction. אבל כמו תמיד בתחום הזה, צריך להפריד בין ההבטחה השיווקית לבין מה שהמדע באמת הראה. הראיות במעבדה ובבעלי חיים מסקרנות, אך הראיות בבני אדם עדיין מעטות וקטנות. במאמר נעשה את ההפרדה הזו, ונסביר למה דירגנו את מאיטקה צהוב.

מה זה מאיטקה?

מאיטקה היא פטרייה אכילה מהסוג Grifola, שמקורה בעיקר ביפן, סין וצפון אמריקה. הנה מה שחשוב להבין עליה:

• היא עשירה בבטא-גלוקנים. אלה סוכרים מורכבים (פוליסכרידים) שנמצאים בדופן התא של פטריות, והם נחשבים לרכיב הפעיל המרכזי שמאחורי ההשפעות החיסוניות המיוחסות לה.
• יש לה "מקטעים" מסחריים בעלי שם. חוקרים יפנים בודדו ממנה מקטעים מוגדרים: D-fraction ו-MD-fraction נחקרו בעיקר על רקע חיסוני, ו-SX-fraction (גליקופרוטאין מסיס במים) נחקר על רקע איזון סוכר ואינסולין.
• היא מזון בעל ערך תזונתי. כפטריית מאכל היא מספקת סיבים, ויטמיני B, ויטמין D (כשהיא נחשפת לאור) ומינרלים, בדומה לפטריות אחרות.
• היא נמכרת בכמה צורות. אפשר למצוא אותה כפטרייה טרייה לבישול, כאבקה, כתמצית נוזלית מרוכזת, או כקפסולות של תמצית מתוקננת לבטא-גלוקן.

חשוב להדגיש נקודה שחוזרת בכל הפטריות הרפואיות: לא כל תוסף מאיטקה זהה. ההבדל בין אבקת פטרייה גולמית לבין תמצית מתוקננת שמכילה אחוז ידוע של בטא-גלוקן הוא עצום, והוא משפיע ישירות על האפקטיביות הפוטנציאלית. רוב המחקרים שיש לנו נעשו עם מקטעים ספציפיים ומתוקננים, ולא בהכרח עם האבקה הזולה שעל המדף.

הקשר לחיסון ולסוכר: המנגנון

למאיטקה מיוחסים שני כיווני פעילות עיקריים, ולכל אחד מהם מנגנון מוצע נפרד. הכיוון הראשון הוא ויסות חיסוני, והכיוון השני הוא איזון מטבולי של סוכר ואינסולין.

מנגנון ראשון, בטא-גלוקן והמערכת החיסונית. בטא-גלוקנים אינם מולקולות זרות לגוף שלנו: יש לנו קולטנים ייעודיים לזיהוי שלהם על פני תאי חיסון, כמו קולטן ה-Dectin-1 וקולטני CR3. כשבטא-גלוקן מהפטרייה נקשר לקולטנים האלה, הוא עשוי "להעיר" ולתאם תאי חיסון מולדים כמו מקרופאגים ותאי NK. במחקרי מעבדה ובעלי חיים, מקטע ה-D-fraction של מאיטקה הראה השפעה על איזון תאי T מסייעים מסוג Th1 לעומת Th2 ועל ייצור של מתווכי דלקת כמו אינטרפרון גמא ואינטרלוקין 12. זו הסיבה המדעית לעניין בפטרייה כתומכת חיסון.

מנגנון שני, SX-fraction ורגישות לאינסולין. כאן הסיפור שונה. מקטע ה-SX-fraction, גליקופרוטאין מסיס במים, נחקר בעיקר על רקע יכולתו לשפר רגישות לאינסולין. ההסבר המוצע הוא שהוא משפיע על מסלול האיתות של האינסולין בתוך תאי השריר, מהקולטן ועד לחלבון Akt, וכך מגביר את קליטת הסוכר מהדם אל התאים. בנוסף, רכיבים מסוימים בפטרייה עשויים לעכב את האנזים אלפא-גלוקוזידאז במעי, שמפרק פחמימות מורכבות לסוכרים פשוטים, וכך להאט במעט את עליית הסוכר אחרי הארוחה.

חשוב לשים לב לכיוון ההפוך של שני המנגנונים מבחינת זהירות. אותה השפעה חיסונית שעשויה לעזור, היא בדיוק מה שמחייב זהירות אצל אנשים עם מחלות אוטואימוניות. ואותה השפעה מורידת סוכר שעשויה לעזור, היא בדיוק מה שעלול לגרום לירידת יתר בסוכר אצל מי שכבר נוטל תרופות לסוכרת. נחזור לזה בהמשך.

הראיות הנוכחיות

מחקר 1: מאיטקה ותפקוד חיסוני, ניסוי פאזה 1/2 של דנג ועמיתיו 2009

זהו אחד המחקרים הקליניים החשובים ביותר על מאיטקה בבני אדם, ודווקא הוא ממחיש כמה התמונה מורכבת. בשנת 2009 פרסמו דנג ועמיתיו ממרכז הסרטן Memorial Sloan-Kettering בכתב העת Journal of Cancer Research and Clinical Oncology ניסוי פאזה 1/2 שכלל 34 נשים לאחר גיל המעבר שחלו בסרטן השד.

הנשים נטלו תמצית פוליסכרידים של מאיטקה דרך הפה, במינונים עולים של 0.1 עד 5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, פעמיים ביום, במשך 3 שבועות. החוקרים מצאו קשר מובהק סטטיסטית בין מאיטקה לבין שינויים בתפקוד החיסוני, אך הממצא המפתיע היה שההשפעה לא הייתה חד-כיוונית: מינונים שונים העלו חלק מהמדדים החיסוניים ודיכאו אחרים, ועקומות התגובה למינון לא היו ליניאריות. המסקנה ההוגנת של החוקרים הייתה שמאיטקה משפיעה על המערכת החיסונית באופן מורכב יותר ממה שמניחים, ועשויה גם לדכא וגם להגביר תפקוד חיסוני. זו תזכורת חשובה: "חיזוק חיסון" אינו מושג פשוט, ויותר אינו תמיד טוב יותר.

מחקר 2: מאיטקה ופוריות ב-PCOS, ניסוי של צ'ן ועמיתיו 2010

תחום מחקר מסקרן נוסף קשור לתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), שבה תנגודת לאינסולין היא מאפיין מרכזי. בשנת 2010 פרסמו צ'ן ועמיתיו בכתב העת Journal of Alternative and Complementary Medicine ניסוי ביפן שכלל כ-80 מטופלות עם PCOS, שבחן את מקטע ה-SX של מאיטקה כמשרה ביוץ.

חלק מהנשים קיבלו תמצית מאיטקה (MSX), וחלק קיבלו קלומיפן ציטראט, התרופה המקובלת להשראת ביוץ. התוצאות רמזו שמאיטקה לבדה עשויה להשרות ביוץ אצל חלק מהמטופלות, ושהיא עשויה לסייע גם כטיפול משלים אצל נשים שלא הגיבו לטיפול הקו-ראשון. הרציונל מתיישב עם המנגנון: שיפור הרגישות לאינסולין הוא דרך מוכרת להשפיע על הביוץ ב-PCOS. עם זאת, מדובר במחקר יחיד יחסית קטן, ונדרשים ניסויים גדולים, אקראיים ועצמאיים יותר לפני שאפשר להמליץ על מאיטקה כטיפול פוריות מבוסס. זהו סימן מבטיח, לא הוכחה.

מחקר 3: מאיטקה, סוכר ולחץ דם, מחקרי בעלי חיים

חלק ניכר מהראיות על השפעת מאיטקה על סוכר עדיין מגיע מבעלי חיים. מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Medicinal Food בחן את מקטע ה-SX בחולדות סוכרתיות, ומצא שהוא הוריד את רמות הסוכר בדם, שיפר את הרגישות לאינסולין, וגם הוריד את לחץ הדם הסיסטולי.

ממצאים אלה מסבירים את העניין בפטרייה כתומכת מטבולית, אך חשוב לזכור את המגבלה המהותית: מה שעובד בחולדה סוכרתית לא בהכרח עובד באותה עוצמה, או בכלל, בבן אדם. השפעה על לחץ הדם נצפתה גם היא בעיקר במודלים של בעלי חיים. עד שיהיו ניסויים אנושיים גדולים שעוקבים אחרי המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ואחרי מדדי לחץ דם לאורך זמן, יש להתייחס לכיוון הזה כראשוני ומבטיח, לא כמבוסס.

מה עם בריאות כללית ואריכות חיים?

מעבר לחיסון ולסוכר, מאיטקה משווקת לעיתים כתומכת בריאות כללית, נוגדת חמצון ואפילו כ"מאריכת חיים". חשוב להיות כנים: אין כיום ראיות אנושיות איכותיות שמאיטקה מאריכה חיים או מאטה הזדקנות. כפטריית מאכל היא בהחלט תוספת בריאה ומזינה לתפריט, עם סיבים ורכיבים פעילים, אבל זה שונה מהותית מטענה לתועלת אנטי-אייג'ינג מוכחת.

תחום נוסף שמושך תשומת לב הוא ההשפעה האפשרית של בטא-גלוקנים על רמות השומנים בדם ועל בריאות המעי, על רקע תכולת הסיבים. גם כאן הראיות הספציפיות למאיטקה מצומצמות, ורוב מה שידוע מגיע ממחקרים על בטא-גלוקנים באופן כללי, למשל מסובין שיבולת שועל. השורה התחתונה זהה לאורך כל התחומים: מאיטקה היא מזון ותוסף מעניין עם פוטנציאל אמיתי, אך הציפיות צריכות להישאר צנועות ומבוססות על הראיות הקיימות, לא על השיווק.

האם כדאי להתחיל לקחת מאיטקה?

זאת בדיוק הסיבה שדירגנו את מאיטקה צהוב. יש מנגנון ביולוגי הגיוני, יש מחקרי מעבדה ובעלי חיים מבטיחים, ויש כמה מחקרים אנושיים קטנים, אך הראיות עדיין מוקדמות ולא מספיק חזקות כדי להבטיח תועלת. הנה השיקולים החשובים:

• זהירות עם תרופות לסוכרת, הנקודה הקריטית ביותר. מכיוון שמאיטקה עשויה להוריד את רמות הסוכר בדם, נטילה שלה יחד עם תרופות לסוכרת (כמו מטפורמין, סולפונילאוריאה או אינסולין) עלולה לגרום לירידת יתר בסוכר (היפוגליקמיה). מי שנוטל תרופות כאלה חייב להתייעץ עם רופא ולעקוב אחרי רמות הסוכר.
• זהירות במחלות אוטואימוניות. ההשפעה המעוררת על המערכת החיסונית עלולה להוות בעיה אצל מי שסובל ממחלה אוטואימונית כמו זאבת, טרשת נפוצה או דלקת מפרקים שגרונית. במצב כזה נדרש אישור רופא.
• השפעה אפשרית על לחץ הדם. נצפתה השפעה מורידת לחץ דם, בעיקר בבעלי חיים. מי שנוטל תרופות ללחץ דם צריך להיות מודע לכך ולהתייעץ.
• איכות התמצית קובעת. כפי שצוין, אבקה גולמית שונה מהותית מתמצית מתוקננת לבטא-גלוקן. אם בוחרים מאיטקה, עדיף מוצר שמציין את אחוז הבטא-גלוקן ואת סוג התמצית.
• בטיחות כללית. מאיטקה כמזון נחשבת בטוחה לרוב האנשים, ותופעות הלוואי הנפוצות קלות, בעיקר אי נוחות במערכת העיכול. עם זאת, חסרים נתוני בטיחות ארוכי טווח על תמציות מרוכזות.

בנוסף, יש קבוצות שצריכות זהירות מיוחדת. נשים בהריון או מניקות צריכות להימנע מתמציות מרוכזות בהיעדר נתוני בטיחות, ומי שעומד לעבור ניתוח צריך להפסיק נטילה מראש בגלל ההשפעה האפשרית על סוכר הדם. כמו תמיד: היעדר אזהרה דרמטית אינו אומר שהתוסף מתאים לכולם.

מה כן לקחת מהמחקר?

1. אם אתם נוטלים תרופות לסוכרת, אל תוסיפו מאיטקה בלי רופא. השילוב עלול לגרום לירידת יתר בסוכר. זו אינה זהירות תיאורטית, אלא אינטראקציה אמיתית שדורשת מעקב.
2. אל תצפו ל"חיזוק חיסון" פשוט. המחקר האנושי הטוב ביותר הראה שמאיטקה משפיעה על המערכת החיסונית באופן מורכב ולא חד-כיווני. יותר אינו בהכרח טוב יותר.
3. אם יש לכם PCOS, זה כיוון מעניין אך לא מבוסס. יש מחקר מרמז על השראת ביוץ, אך טיפול הפוריות צריך להתנהל מול רופא, ומאיטקה אינה תחליף לטיפול מוכח.
4. בחרו תמצית מתוקננת, לא אבקה זולה. חפשו מוצר שמציין אחוז בטא-גלוקן וסוג תמצית, מאחר שרוב המחקרים נעשו עם מקטעים מתוקננים.
5. בדקו אם אתם בקבוצת סיכון. מחלה אוטואימונית, נטילת מדללי דם או תרופות ללחץ דם, הריון, הנקה או ניתוח קרוב, כולם מצבים שמחייבים אישור רופא לפני נטילה.

למי שרוצה לנסות מאיטקה ממקור אמין, אפשר לרכוש מאיטקה ב-iHerb ולבחור מותגים שמציינים את אחוז הבטא-גלוקן ובדיקות איכות. כדי לבדוק אילו תוספים באמת מתאימים למטרות הבריאות שלכם, כולל תמיכה במערכת החיסון, לפי הגיל והמצב שלכם, אפשר להשתמש בבודק התוספים האישי שלנו שמדרג כל תוסף לפי איכות הראיות.

הפרספקטיבה הרחבה

מאיטקה היא דוגמה קלאסית לפטריית מרפא: מסורת עשירה, מנגנון ביולוגי הגיוני, וגוף מחקר מבטיח אך עדיין דק בבני אדם. מצד אחד, יש לה בטא-גלוקנים אמיתיים שמדברים עם המערכת החיסונית שלנו דרך קולטנים ייעודיים, ויש מקטעים שנחקרו על רקע איזון סוכר ואינסולין. מצד שני, רוב הראיות החזקות עדיין מגיעות מהמעבדה ומבעלי חיים, והמחקר האנושי הטוב ביותר דווקא לימד אותנו שההשפעה מורכבת ולא חד-כיוונית. זה בדיוק פרופיל של תוסף צהוב: מעניין, פוטנציאלי ובטוח יחסית כמזון, אך לא מוכח דיו כדי להבטיח תועלת.

הלקח המעשי כפול. ראשית, אם רוצים לנסות מאיטקה, הזהירות החשובה ביותר היא האינטראקציה עם תרופות לסוכרת ועם מחלות אוטואימוניות, לא המינון. שנית, חשוב לזכור שאף פטרייה, מרשימה ככל שתהיה המסורת שלה, אינה מחליפה את היסודות. חיסון חזק ובריאות מטבולית נבנים מתזונה מאוזנת, שינה, פעילות גופנית, ושליטה בסוכר ובלחץ הדם, ומאיטקה יכולה להיות בהם, במקרה הטוב, תוספת קטנה ובטוחה. וזו בדיוק הזווית שאנחנו מחזיקים כאן: לדרג כל תוסף לפי מה שהמדע באמת מראה, מתי הוא מבטיח, ומתי כדאי להישאר זהירים.

הפניות:
Deng G. et al., A phase I/II trial of a polysaccharide extract from Grifola frondosa (Maitake mushroom) in breast cancer patients: immunological effects, Journal of Cancer Research and Clinical Oncology, 2009;135(9):1215-1221 (DOI: 10.1007/s00432-009-0562-z)
Chen J.T. et al., Maitake mushroom (Grifola frondosa) extract induces ovulation in patients with polycystic ovary syndrome, Journal of Alternative and Complementary Medicine, 2010;16(12):1295-1299 (DOI: 10.1089/acm.2009.0696)
Preuss H.G. et al., Fraction SX of maitake mushroom favorably influences blood glucose levels and blood pressure in streptozotocin-induced diabetic rats, Journal of Medicinal Food, 2012;15(10):901-908 (DOI: 10.1089/jmf.2012.0011)