בעולם התוספים יש מעט קטגוריות שמושכות יותר התלהבות מנוטרופיקה, חומרים שאמורים לחדד את המוח. ובתוך הקטגוריה הזאת, פטרייה אחת זכתה למעמד כמעט מיתי: רעמת האריה. הכינוי שלה ברשתות הוא 'הפטרייה של המוח', והמכירות שלה זינקו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. השאלה הכנה היא: האם מאחורי ההייפ עומד מדע אמיתי, או רק שיווק טוב.
התשובה, כמו לרוב התוספים, נמצאת באמצע. רעמת האריה מכילה מולקולות בעלות מנגנון ביולוגי מרשים ומתועד היטב במעבדה. אבל המעבר מהמבחנה ומהעכבר אל המוח האנושי עדיין לא הושלם. במאמר הזה נפריד בין מה שמוכח לבין מה שמובטח, ונסביר למה דירגנו את הפטרייה הזאת בצבע 🟡 צהוב ולא ירוק.
מה זאת רעמת האריה?
רעמת האריה (בלטינית Hericium erinaceus, ביפנית 'יממבושיטקה') היא פטרייה אכילה שגדלה על גזעי עצים, עם מראה ייחודי של גדילים לבנים תלויים שמזכירים רעמה. כמה עובדות יסוד:
- היא נצרכת מאות שנים במטבח וברפואה המסורתית של סין ויפן, גם כמזון וגם כצמח מרפא.
- היא מכילה שתי משפחות מולקולות פעילות: הריצנונים (hericenones) בגוף הפרי, וארינצינים (erinacines) במיצליום.
- הטעם שלה דמוי פירות ים, ולכן היא נמכרת גם כמזון גורמה ולא רק כתוסף בכמוסות.
- היא נחשבת בעלת פרופיל בטיחות טוב בטווח הקצר, עם תופעות לוואי נדירות וקלות.
בניגוד לתוספים סינתטיים, מדובר במזון שלם שבני אדם אכלו דורות, וזה אחד היתרונות הבטיחותיים שלה.
הקשר למוח: מנגנון גורם גדילת העצבים
כאן נמצא הסיפור המדעי המעניין. תאי העצב במוח שלנו תלויים בחלבון שנקרא גורם גדילת עצבים (Nerve Growth Factor, ובקיצור NGF). ה-NGF אחראי על הישרדות, גדילה ותחזוקה של נוירונים, והוא חיוני במיוחד לתאים שמעורבים בזיכרון ובלמידה. עם הגיל, פעילות הגורם הזה נוטה לרדת.
המחקר המעבדתי מצא שההריצנונים והארינצינים שברעמת האריה מעוררים תאי עצב לייצר יותר NGF. בנוסף, מחקרים בבעלי חיים הצביעו על עלייה גם ב-BDNF, חלבון קרוב שמעודד נוירופלסטיות, היכולת של המוח ליצור חיבורים חדשים. במחקר עכברים פורסם שתזונה עם רעמת האריה הגבירה את התקשורת העצבית באזור ההיפוקמפוס ושיפרה זיכרון זיהוי.
זה מנגנון אמין ומפתה: מולקולה ממזון שמעודדת את המוח לתחזק את עצמו. אבל יש פער קריטי: עצם העובדה שמולקולה מעלה NGF בצלחת פטרי, או אפילו בעכבר, לא מבטיחה שתשפר חשיבה אצל אדם בריא. רוב התרכובות שעולות במבחנה לא מצליחות לעבור את המחסום הזה.
הראיות הנוכחיות
זה החלק שבו צריך להיות הכי כנים. הראיות באדם של רעמת האריה הן מוקדמות, מבוססות על מחקרים קטנים, וחלקן סותרות. הנה שלושת המחקרים החשובים.
מחקר 1: Mori מ-2009, ירידה קוגניטיבית קלה
זהו המחקר האנושי המצוטט ביותר. חוקרים יפנים גייסו 30 גברים ונשים בגילאי 50 עד 80 עם ירידה קוגניטיבית קלה. קבוצת הטיפול נטלה אבקת פטרייה במינון של 3 גרם ליום (1000 מ"ג שלוש פעמים) למשך 16 שבועות, מול קבוצת פלצבו. הקוגניציה נמדדה בסולם המבוסס על מבחן הדמנציה של Hasegawa. התוצאה: קבוצת הפטרייה הראתה שיפור מובהק בציוני הקוגניציה לאורך הניסוי. אבל יש סיוג חשוב: 4 שבועות אחרי הפסקת הנטילה, הציונים ירדו בחזרה. כלומר, התועלת ככל הנראה לא נשמרת ללא צריכה רציפה.
מחקר 2: Nagano מ-2010, מצב רוח וחרדה
מחקר יפני שני, פורסם בכתב העת Biomedical Research, בדק 30 נשים בגיל ממוצע של כ-41 שצרכו עוגיות עם 0.5 גרם אבקת פטרייה ביום למשך 4 שבועות. התוצאה: ירידה בתסמיני חרדה, עצבנות ודפיקות לב מול קבוצת הביקורת. זה ממצא קטן ומוקדם, אבל הוא מצביע על תועלת אפשרית מעבר לזיכרון, גם במצב רוח ובמערכת העצבים האוטונומית.
מחקר 3: Li מ-2020, מחלת אלצהיימר
מחקר חשוב דווקא בגלל מה שהוא לא מצא. חולי אלצהיימר נטלו תמצית מועשרת בארינצין A למשך 49 שבועות. התוצאה: שיפור בתפקוד היומיומי, אבל ללא שיפור מובהק בקוגניציה עצמה מול פלצבו. זאת תזכורת חשובה שהמנגנון המבטיח לא תמיד מתורגם לתוצאה קלינית גדולה במחלות מוח קשות.
מה עם מבוגרים בריאים וצעירים?
רוב האנשים שקונים רעמת האריה הם בריאים ומחפשים חידוד קוגניטיבי, לא טיפול בדמנציה. וכאן הראיות הכי דקות. מחקרים על מבוגרים צעירים ובריאים מצאו לכל היותר השפעות עדינות וספציפיות מאוד למשימה: שיפור קל בזמן תגובה או בזיכרון עבודה, אך לא קפיצה כללית בחשיבה. ההשפעה הברורה ביותר נצפתה דווקא אצל מי שהתחיל מנקודה של ירידה קוגניטיבית, לא אצל מי שמוחו כבר תקין.
זאת תבנית מוכרת בעולם הנוטרופיקה: קל יותר לתקן חסר מאשר לשפר מערכת שכבר עובדת היטב. אם אתם מצפים שהפטרייה תהפוך אתכם לחדים יותר ממה שאתם כבר, הציפייה הזו לא מגובה היטב בראיות.
האם כדאי להתחיל לקחת רעמת האריה?
זאת הסיבה שאנחנו מדרגים את רעמת האריה בצבע 🟡 צהוב, ולא ירוק. הנה השיקולים בכנות:
- הצד החיובי: מנגנון ביולוגי אמין (NGF), פרופיל בטיחות טוב בטווח הקצר, מחיר סביר של כ-60 עד 150 שקל לחודש, והיא מזון שלם ולא כימיקל סינתטי.
- הצד הזהיר: כל המחקרים האנושיים קטנים (כ-30 משתתפים), קצרים (4 עד 16 שבועות), והתועלת נעלמה אחרי הפסקה. אין מחקר ארוך טווח גדול שמוכיח הגנה מפני דמנציה.
- תופעות לוואי: נדירות, בעיקר אי-נוחות בעיכול. דווחו מקרים בודדים של תגובות עוריות אלרגיות. אנשים עם רגישות לפטריות צריכים להיזהר.
- חוסר תקינה: איכות התוספים משתנה מאוד. חלק מהמוצרים מבוססי מיצליום מגודל על דגנים ומכילים ריכוז נמוך של החומרים הפעילים. עדיף תמצית גוף פרי מתוקננת.
המינון הנפוץ במחקרים ובמוצרים הוא 500 עד 1000 מ"ג ליום של תמצית, או יותר של אבקה גולמית. אם בוחרים לנסות, לרכישת רעמת האריה ב-iHerb כדאי לחפש מוצר שמציין תמצית גוף פרי מתוקננת לאחוז בטא-גלוקנים.
מה כן לקחת מהמחקר?
- נסו אם אתם סקרנים, בלי לבנות עליה. רעמת האריה בטוחה יחסית וזולה, אז ניסיון של 8 עד 12 שבועות הוא סיכון נמוך. רק אל תצפו לפלא, צפו לשיפור עדין אם בכלל.
- העדיפו תמצית גוף פרי מתוקננת על פני אבקת מיצליום זולה. בקשו מוצר עם ציון אחוז בטא-גלוקנים על התווית.
- הבינו שזה לא תרופה לדמנציה. אם יש חשש לירידה קוגניטיבית אמיתית, פנו לרופא. הפטרייה אינה תחליף לאבחון וטיפול.
- זכרו שהבסיס נשאר אורח חיים. שינה, פעילות אירובית וכוח, תזונה ים-תיכונית וקשרים חברתיים משפיעים על המוח שלכם הרבה יותר מכל תוסף, כולל זה.
למי שרוצה לבדוק אילו תוספים מתאימים למטרות הקוגניטיביות שלו באופן אישי, אפשר להשתמש בבורר התוספים האישי שלנו.
הפרספקטיבה הרחבה
רעמת האריה היא דוגמה מצוינת לדרך שבה צריך לקרוא תוספים: עם סקרנות אבל גם עם ספקנות בריאה. יש כאן מנגנון ביולוגי אמיתי ומרתק, יש כמה מחקרים אנושיים מעודדים, ויש פרופיל בטיחות סביר. אבל יש גם פער עצום בין 'מולקולה שמעלה NGF במעבדה' לבין 'תוסף שמשפר את המוח שלכם בחיים האמיתיים'.
הדירוג הצהוב שלנו אומר בדיוק את זה: לא דחייה, אבל גם לא המלצה גורפת. רעמת האריה היא הימור סביר עם פוטנציאל, לא ודאות מדעית. וכמו תמיד בתחום הזה, התוסף שיעשה את ההבדל הגדול ביותר במוח שלכם הוא לא בכמוסה, הוא בהרגלים היומיים שאתם בונים. הפטרייה, במקרה הטוב, היא תוספת קטנה לתשתית הזאת.
הפניות:
Mori K. et al., Improving effects of the mushroom Yamabushitake (Hericium erinaceus) on mild cognitive impairment: a double-blind placebo-controlled clinical trial, Phytotherapy Research, 2009
Nagano M. et al., Reduction of depression and anxiety by 4 weeks Hericium erinaceus intake, Biomedical Research, 2010
Alzheimer's Drug Discovery Foundation, Cognitive Vitality: Lion's Mane review (incl. Li et al. 2020 Alzheimer's trial)
💬 תגובות (0)
היו הראשונים להגיב על המאמר.