עלה זית: פוליפנולים, לחץ דם וחיסון, מה המחקר אומר

הרבה לפני שמילים כמו "נוגדי חמצון" ו"פוליפנולים" הפכו למטבע עובר לסוחר בעולם התוספים, עץ הזית כבר נחשב לסמל של בריאות ואריכות חיים באגן הים התיכון. פירות הזית ושמן הזית קיבלו את עיקר תשומת הלב, אבל דווקא העלים, הירוקים-אפורים שמכסים את העץ, מכילים את הריכוז הגבוה ביותר של תרכובת בשם אולאורופאין, אחד הפוליפנולים נוגדי החמצון החזקים בצמח. תה מעלי זית שימש ברפואה העממית של יוון, ספרד ומרוקו במשך מאות שנים, ובעשורים האחרונים הוא חזר לחזית בתור תוסף תזונה.

השאלה היא, כמובן, מה מכל זה באמת מבוסס. תמצית עלה זית (Olive Leaf Extract) משווקת היום כפתרון ללחץ דם, לחיסון, לסוכר ולכמעט כל דבר אחר, אבל הפער בין השיווק לבין הראיות הוא גדול. הבשורה הטובה היא שבניגוד לתוספים רבים, כאן יש בסיס מחקרי אמיתי, כולל ניסוי קליני מבוקר שהשווה אותה לתרופה ידועה ללחץ דם. הבשורה הזהירה היא שההשפעות מתונות, חלק מהמחקרים קטנים, ויש סייגי בטיחות שצריך להכיר. במאמר נפריד את העובדות מההייפ, ונסביר למה דירגנו את עלה זית צהוב.

מה זה עלה זית?

תמצית עלה זית מופקת מעלי עץ הזית (Olea europaea), אותו עץ שממנו מגיעים הזיתים ושמן הזית. העלים מרוכזים ומיובשים לתמצית הנמכרת כקפסולות, כטבליות, כתמצית נוזלית או כתה. הנה מה שחשוב להבין עליה:

• הרכיב הפעיל המרכזי הוא אולאורופאין (Oleuropein). זהו פוליפנול נוגד חמצון שאחראי לרוב הפעילות הביולוגית של העלה, וגם לטעם המר האופייני שלו. תמציות איכותיות מתוקננות לאחוז קבוע של אולאורופאין.
• הוא מקור גם להידרוקסיטירוזול (Hydroxytyrosol). פוליפנול נוסף, שנחשב לאחד מנוגדי החמצון החזקים בטבע, ושנוצר גם כתוצר פירוק של אולאורופאין בגוף.
• הפעילות העיקרית היא נוגדת חמצון ואנטי-דלקתית. במחקרי מעבדה, הפוליפנולים האלה מנטרלים רדיקלים חופשיים ומשפיעים על מסלולי דלקת, שני תהליכים מרכזיים בהזדקנות.
• יש לו גם פעילות אנטי-מיקרוביאלית במעבדה. אולאורופאין הודגם כמעכב חיידקים, וירוסים ופטריות בתנאי מעבדה, וזו הסיבה לטענות השיווקיות על "חיזוק חיסון". חשוב להדגיש: זו פעילות במבחנה, לא הוכחה קלינית שהתוסף מונע או מקצר מחלות אצל בני אדם.

מבחינת מינון, רוב המחקרים השתמשו בתמצית מתוקננת המספקת בין כמה עשרות למאות מיליגרמים של אולאורופאין ביום. המפתח לאיכות הוא תקנון: מוצר שמציין כמה אולאורופאין הוא באמת מספק, ולא רק "מיליגרם של עלה זית", שיכול להכיל ריכוז משתנה מאוד של הרכיב הפעיל.

הקשר לבריאות הלב: המנגנון

רוב התועלת המוכחת של עלה זית מתרכזת סביב בריאות הלב וכלי הדם, ולכן כדאי להבין כיצד הפוליפנולים פועלים. הרעיון המרכזי הוא שאולאורופאין והידרוקסיטירוזול משלבים השפעה על דופן כלי הדם עם פעילות נוגדת חמצון, ושני אלה רלוונטיים ישירות ללחץ הדם ולבריאות העורקים.

מנגנון ראשון, הרפיית כלי הדם. פוליפנולים מעלי זית נחקרו על רקע יכולתם לתמוך בתפקוד דופן כלי הדם (האנדותל) ובייצור תחמוצת החנקן (NO). תחמוצת החנקן מאותתת לשריר החלק בכלי הדם להירפות, וכך כלי הדם מתרחבים ולחץ הדם יורד. השפעה זו עשויה להסביר את הירידה המתונה בלחץ הדם שנצפתה במחקרים.

מנגנון שני, עקה חמצונית וחמצון LDL. אחד השלבים המוקדמים בטרשת עורקים הוא חמצון של חלקיקי LDL ("הכולסטרול הרע") בדופן כלי הדם. הידרוקסיטירוזול ואולאורופאין הם נוגדי חמצון פעילים שעשויים להפחית את החמצון הזה, ובכך לתמוך בעורקים בריאים יותר. זו אותה משפחת פוליפנולים שזיכתה את שמן זית כתית מעולה בטענת בריאות מאושרת באירופה בזכות השפעתה על שומני הדם.

מנגנון שלישי, דלקת ומטבוליזם הסוכר. הפעילות האנטי-דלקתית של פוליפנולי הזית נקשרה גם להשפעה אפשרית על רגישות לאינסולין ועל תפקוד תאי הבטא בלבלב. זהו תחום מחקר מבטיח אך ראשוני, ועליו נרחיב בהמשך. חשוב לזכור: אותו מנגנון שמוריד סוכר עשוי גם להוות בעיה אצל מי שכבר נוטל תרופות לסוכרת, נקודה שנחזור אליה בחלק הבטיחות.

הראיות הנוכחיות

מחקר 1: עלה זית מול captopril, ניסוי סוסליט ועמיתיו 2011

זוהי אחת הראיות החזקות והמצוטטות ביותר על עלה זית. בשנת 2011 פרסמו סוסליט ועמיתיו בכתב העת Phytomedicine ניסוי כפול-סמיות, רנדומלי ומבוקר, שכלל 148 חולים עם יתר לחץ דם בדרגה 1, אשר נטלו תמצית עלה זית מתוקננת במינון 500 מ"ג פעמיים ביום, או את התרופה captopril, במשך 8 שבועות.

התוצאות היו בולטות: תמצית עלה זית הורידה את לחץ הדם הסיסטולי בכ-11.5 מ"מ כספית, ירידה דומה לזו שהשיגה התרופה captopril (כ-13.7 מ"מ כספית). בנוסף, בקבוצת עלה זית נצפתה ירידה מובהקת ברמת הטריגליצרידים, שלא נצפתה בקבוצת התרופה. עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות. מדובר באנשים עם יתר לחץ דם קל בלבד, המינון בניסוי היה גבוה וייעודי, ואין להסיק מכך שתמצית עלה זית מחליפה תרופות ללחץ דם, במיוחד לא אצל מי שסובל מיתר לחץ דם בינוני או חמור.

מחקר 2: תמצית עשירה בפוליפנולים, ניסוי לוקייר ועמיתיו 2017

ניסוי מבוקר חשוב נוסף בחן אנשים בריאים יחסית ולא רק חולי יתר לחץ דם. בשנת 2017 פרסמו לוקייר ועמיתיו בכתב העת European Journal of Nutrition ניסוי מוצלב מבוקר, שבו נטלו המשתתפים תמצית עלה זית עשירה בפוליפנולים (כ-136 מ"ג אולאורופאין ו-6 מ"ג הידרוקסיטירוזול) למשך 6 שבועות.

הממצאים תמכו בכיוון החיובי, אך הדגישו את גודל ההשפעה המתון: לחץ הדם הסיסטולי הממוצע ב-24 שעות ירד בכ-3.3 מ"מ כספית, ולצד זאת נרשמו ירידות מתונות בכולסטרול הכללי, ב-LDL ובטריגליצרידים. הירידות האלה צנועות בהשוואה לניסוי סוסליט, ככל הנראה משום שהאוכלוסייה הייתה בריאה יותר ולא בלחץ דם גבוה מלכתחילה. זהו דפוס חוזר: עלה זית עוזר בעיקר למי שכבר נמצא בסיכון מטבולי, ופחות למי שערכיו תקינים.

מחקר 3: עלה זית ומטבוליזם הסוכר, מחקרים ראשוניים

תחום מבטיח אך פחות בשל הוא ההשפעה על הסוכר ועל רגישות לאינסולין. מחקר מבוקר אחד מצא שנטילת תמצית עלה זית למשך 6 שבועות שיפרה בכ-28% את תגובת תאי הבטא בלבלב אצל גברים בריאים עם עודף משקל, ממצא שמתיישב עם המנגנון האנטי-דלקתי המיוחס לפוליפנולים.

עם זאת, חשוב להיות זהירים. חלק מהמחקרים על סוכר ועל סמני דלקת לא מצאו השפעה מובהקת, התוצאות מעורבות, והמדגמים לרוב קטנים. בנוסף, מטא-אנליזה שאיגדה ניסויים מבוקרים מצאה אמנם השפעה מועילה כללית של עלה זית על סמני סיכון לבביים, אך הדגישה שאיכות חלק מהראיות בינונית, ושנדרשים ניסויים גדולים ומבוקרים יותר. השורה התחתונה: סימן מבטיח, לא הוכחה סופית.

מה עם החיסון, המוח והעור?

מעבר ללב, עלה זית משווק בהקשרים רבים נוספים, וכאן הראיות חלשות בהרבה. הטענה הנפוצה ביותר היא "חיזוק מערכת החיסון", על רקע הפעילות האנטי-מיקרוביאלית של אולאורופאין במעבדה. הבעיה היא שפעילות במבחנה אינה אומרת שהתוסף מונע הצטננויות או זיהומים אצל בני אדם, ואין ניסויים קליניים איכותיים שמוכיחים זאת. זהו פער חשוב בין מנגנון תאורטי לבין תוצאה קלינית.

תחומים נוספים שנחקרו ברמה ראשונית כוללים השפעה אפשרית על תפקוד קוגניטיבי, על בריאות העור ועל פעילות נוגדת חמצון כללית בגוף, בעיקר על רקע העניין הגובר בפוליפנולים בהקשר של הזדקנות. גם כאן הראיות הן בעיקר ממחקרי מעבדה ובעלי חיים, או ממחקרים קטנים בבני אדם. השורה התחתונה זהה לכל אורך הדרך: עלה זית הוא מקור מעניין לפוליפנולים נוגדי חמצון, אך מחוץ לתחום הלב וכלי הדם, רוב הטענות עדיין מקדימות את הראיות.

האם כדאי להתחיל לקחת עלה זית?

זאת בדיוק הסיבה שדירגנו את עלה זית צהוב. מצד אחד יש ראיות אמיתיות, כולל ניסוי קליני מרשים על לחץ דם, מצד שני ההשפעות מתונות, חלק מהתחומים מבוססים על ראיות חלשות, ויש סייגי בטיחות שאסור להתעלם מהם. הנה השיקולים:

• הוא עלול להוריד לחץ דם, וזה חרב פיפיות. דווקא ההשפעה המוכחת ביותר היא גם הסיכון: מי שכבר נוטל תרופות ללחץ דם עלול לחוות ירידה חדה מדי בלחץ (תת-לחץ דם), עם סחרחורת ועילפון. שילוב עם תרופות אלה מחייב פיקוח רפואי.
• הוא עלול להוריד סוכר בדם. אצל אנשים עם סוכרת הנוטלים תרופות או אינסולין, עלה זית עלול להגביר את ההשפעה ולגרום להיפוגליקמיה. גם כאן נדרשת התייעצות עם רופא וניטור.
• השפעה אפשרית על קרישת הדם. פוליפנולים מעלי זית עלולים בעלי השפעה קלה של דילול דם. מי שנוטל תרופות נוגדות קרישה או טסיות, או לקראת ניתוח, צריך להיזהר.
• תופעות לוואי קלות וטענות מנופחות. בחלק מהאנשים עלה זית עלול לגרום לאי נוחות במערכת העיכול או לכאבי ראש קלים. ומעבר לכך, חשוב לזכור שהטענות על "חיזוק חיסון" ועל ריפוי מחלות חורגות בהרבה מהראיות.

מעבר לכך, יש קבוצות שצריכות זהירות מיוחדת. נשים בהריון או מניקות אינן צריכות ליטול עלה זית, מכיוון שאין מספיק נתוני בטיחות. אנשים עם לחץ דם נמוך מטבעו, סוכרת מטופלת, או הנוטלים תרופות קבועות כלשהן, צריכים אישור רופא לפני נטילה. כמו תמיד, היעדר אזהרה דרמטית אינו אומר שהתוסף מתאים לכולם, ופוליפנולים פעילים ביולוגית אינם "בטוחים תמיד" רק משום שמקורם בצמח.

מה כן לקחת מהמחקר?

1. אם יש לכם לחץ דם גבולי, שוחחו עם הרופא לפני נטילה. הראיות הטובות ביותר הן על יתר לחץ דם קל, אבל בדיוק שם נמצא הסיכון של שילוב עם תרופות. אל תתחילו עלה זית במקום תרופה או לצידה בלי פיקוח.
2. אל תצפו לקסם, צפו לתוספת קטנה. ההשפעה על לחץ הדם ועל שומני הדם אמיתית אך מתונה, ובולטת בעיקר אצל מי שכבר בסיכון. אצל אנשים בריאים לחלוטין השינוי קטן.
3. בחרו מוצר מתוקנן לאולאורופאין. חפשו תמצית שמציינת כמה אולאורופאין היא מספקת, ולא רק "מ"ג של עלה זית". התקנון הוא מה שמבדיל מוצר רציני ממוצר חסר ערך.
4. בדקו אם אתם בקבוצת סיכון. מי שנוטל תרופות ללחץ דם, לסוכרת או נוגדות קרישה, נשים בהריון ומניקה, ומי שעם לחץ דם נמוך, צריכים אישור רופא.
5. זכרו שזה תוסף, לא תחליף לאורח חיים. שמן זית, ירקות, פעילות גופנית ושינה משפיעים על אותם מסלולים, לרוב יותר מכל קפסולה.

למי שרוצה לנסות עלה זית ממקור אמין, אפשר לרכוש תמצית עלה זית ב-iHerb ולבחור מותג שמפרט את ריכוז האולאורופאין ומבצע בדיקות איכות. אבל זכרו: עם תוסף שמשפיע על לחץ דם וסוכר, הזהירות והפיקוח הרפואי חשובים מהמינון עצמו. כדי לבדוק אילו תוספים באמת מתאימים למטרות הבריאות שלכם, כולל בריאות הלב, לפי הגיל והמצב שלכם, אפשר להשתמש בבודק התוספים האישי שלנו שמדרג כל תוסף לפי איכות הראיות.

הפרספקטיבה הרחבה

עלה זית הוא דוגמה מאלפת לתוסף שנמצא באמצע הדרך בין מסורת לבין מדע. מצד אחד, מדובר במקור עשיר ואמיתי לפוליפנולים נוגדי חמצון, עם ניסוי קליני שמראה השפעה דומה לתרופה ידועה ללחץ דם, דבר נדיר יחסית בעולם התוספים. מצד שני, התדמית של "תרופת פלא טבעית לחיסון ולכל מחלה" מנופחת בהרבה ממה שהמחקר תומך בו. כשמוסיפים את סייגי הבטיחות סביב לחץ דם, סוכר וקרישה, מתקבל פרופיל קלאסי של תוסף צהוב: שימושי בתנאים הנכונים ובפיקוח, אך לא לכולם ולא בלי מחשבה.

הלקח הרחב חורג מעלה זית עצמו. הפוליפנולים שהופכים אותו למעניין הם בדיוק אותם פוליפנולים שאנחנו מקבלים, בכמויות גדולות ומאוזנות יותר, מתזונה ים-תיכונית עשירה בשמן זית, ירקות וקטניות. תוסף יחיד, מבוסס ככל שיהיה, אינו מחליף את התמונה הגדולה. בריאות הלב ואריכות החיים נבנות מתזונה, פעילות גופנית, שינה ושליטה בלחץ הדם ובסוכר, ועלה זית יכול להיות בהן, במקרה הטוב, תורם קטן וזהיר. וזו בדיוק הזווית שאנחנו מחזיקים כאן: לדרג כל תוסף לפי מה שהמדע באמת מראה, מתי הוא מבטיח, ומתי כדאי להישאר זהירים.

הפניות:
Susalit E. et al., Olive (Olea europaea) leaf extract effective in patients with stage-1 hypertension: comparison with Captopril, Phytomedicine, 2011;18(4):251-258 (DOI: 10.1016/j.phymed.2010.08.016)
Lockyer S. et al., Impact of phenolic-rich olive leaf extract on blood pressure, plasma lipids and inflammatory markers: a randomised controlled trial, European Journal of Nutrition, 2017;56(4):1421-1432 (DOI: 10.1007/s00394-016-1188-y)
The effects of olive leaf extract on cardiovascular risk factors in the general adult population: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials, 2022