אכינצאה והצטננות: מה המחקר באמת אומר על החיסון

אין כמעט מדף תוספים בעולם המערבי שאין עליו אכינצאה. אכינצאה היא הצמח הפופולרי והנמכר ביותר בעולם נגד הצטננות, פרח קונפלאואר סגול ממשפחת המורכבים (Asteraceae) שמקורו בצפון אמריקה, שם השתמשו בו שבטי הילידים מאות שנים. בכל סתיו וחורף, ברגע שמתחיל לצרוב בגרון, מיליוני אנשים מושיטים יד לבקבוק טיפות, לכמוסות או לתה אכינצאה, מתוך אמונה שהם "מחזקים את החיסון" ומקצרים את ההצטננות.

הפופולריות הזו יצרה ציפייה כמעט אוטומטית: אכינצאה עובדת, נכון? כאן בדיוק נדרשת זהירות. כשבוחנים את הראיות הקליניות הטובות ביותר, ולא את הסיפורים האישיים ולא את אריזת המוצר, מגלים שהמרחק בין הפופולריות העצומה של אכינצאה לבין ההוכחה המדעית גדול במיוחד. זהו אחד הפערים הבולטים בעולם התוספים בין מה שאנשים מאמינים לבין מה שהמחקר מראה. במאמר הזה נפריד בין השניים, נסביר מה אכינצאה כן ולא עושה, ולמה דירגנו אותה צהוב.

מה זה אכינצאה?

אכינצאה (Echinacea) היא סוג של צמחים פורחים ממשפחת המורכבים, אותה משפחה של חרציות, אמברוזיה ומרגניות. הנה מה שחשוב להבין עליה:

• יש כמה מינים, וזה משנה. שלושת המינים העיקריים בשימוש רפואי הם Echinacea purpurea, Echinacea angustifolia ו-Echinacea pallida. למינים שונים יש הרכב כימי שונה, ולכן מוצרים שונים עשויים לפעול באופן שונה לחלוטין.
• החלק הנמכר משתנה ממוצר למוצר. יש מוצרים מהשורש, יש מהחלק העילי הפורח, ויש משילוב. גם שיטת ההכנה (מיץ סחוט, תמצית אלכוהולית, אבקה יבשה) משפיעה על הרכב הרכיבים הפעילים.
• הרכיבים הפעילים מגוונים. אכינצאה מכילה אלקאמידים, פוליסכרידים, נגזרות של חומצה קפאית (כמו חומצה ציכורית) וגליקופרוטאינים, שכולם נחקרו על רקע השפעה אפשרית על המערכת החיסונית.
• היא משווקת בעיקר נגד הצטננות. השימוש המרכזי הוא למניעה ולטיפול בזיהומים נגיפיים של דרכי הנשימה העליונות, כלומר ההצטננות הרגילה.

הנקודה הראשונה היא גם המלכודת הגדולה ביותר: כשמדברים על "מחקר על אכינצאה", מתייחסים למעשה לעשרות מוצרים שונים, ממינים שונים, מחלקי צמח שונים ובשיטות הכנה שונות, כאילו כולם אותו דבר. הם לא. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שהראיות כל כך מבולגנות, כפי שנראה מיד.

הקשר למערכת החיסון: המנגנון המוצע

כדי להבין למה בכלל ציפו שאכינצאה תעבוד, צריך להכיר את המנגנונים שמיוחסים לה. אכינצאה מסווגת כצמח מגרה חיסון (אימונוסטימולנט), כלומר היא אמורה להפעיל ולעורר את המערכת החיסונית, ולא להרגיע אותה. ההבחנה הזו קריטית, והיא תחזור בהמשך כשנדבר על בטיחות.

מנגנון ראשון, הפעלת תאי חיסון. במחקרי מעבדה הודגם שרכיבים מאכינצאה, ובעיקר הפוליסכרידים והאלקאמידים, מסוגלים להפעיל מקרופאגים ותאי דם לבנים אחרים, ולעודד ייצור של ציטוקינים, מולקולות איתות של מערכת החיסון. הרעיון הוא שהפעלה כזו עשויה לעזור לגוף להגיב מהר יותר לנגיף הצטננות.

מנגנון שני, פעילות אנטי-נגיפית ואנטי-דלקתית. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שתמציות אכינצאה מסוימות עשויות לעכב נגיפי נשימה במבחנה, ולווסת את התגובה הדלקתית הנלווית להצטננות. דלקת מופחתת עשויה להסביר הקלה אפשרית בתסמינים.

מנגנון שלישי, השפעה נוגדת חמצון. תרכובות החומצה הקפאית באכינצאה הן נוגדות חמצון, ולכן הוצע שהן עשויות לתרום להגנה על תאים בזמן זיהום. הבעיה הגדולה היא הפער בין המעבדה לבני אדם: מנגנון מבטיח במבחנה אינו מבטיח תועלת קלינית אמיתית אצל אדם חולה הצטננות. וזה בדיוק מה שקרה כאן. כשהעבירו את אכינצאה מהמבחנה לניסויים מבוקרים בבני אדם, התוצאות התרסקו אל מול הציפיות.

הראיות הנוכחיות

מחקר 1: סקירת קוקרן של קארש-פולק ועמיתיו מ-2014

זוהי הראיה החשובה והמשפיעה ביותר על אכינצאה, ולכן נתעכב עליה. בשנת 2014 פרסמו קארש-פולק ועמיתיו בספריית קוקרן (Cochrane), הגוף המוערך ביותר בעולם לסקירות שיטתיות, סקירה מקיפה שאיגדה 24 ניסויים כפולי-סמיות מבוקרים, עם יותר מ-4,600 משתתפים, שבחנו אכינצאה למניעה ולטיפול בהצטננות.

המסקנה הייתה מפכחת. מרבית מוצרי האכינצאה הבודדים לא הראו השפעה מובהקת סטטיסטית על מניעת הצטננות או על קיצור משכה. הסוקרים תיארו שונות עצומה (הטרוגניות) בין המחקרים, שנבעה מהשימוש במינים שונים, בחלקי צמח שונים ובתכשירים שונים, מה שהקשה מאוד על הסקת מסקנה אחידה. הם כתבו שלא ניתן לשלול לחלוטין צמצום קטן בסיכון לחלות בהצטננות, אך התועלת הזו, אם קיימת, קטנה, לא ודאית, וכנראה לא רלוונטית מבחינה קלינית עבור רוב האנשים. במילים פשוטות: הראיה החזקה ביותר שיש לנו אומרת שאכינצאה כנראה לא עושה הרבה, ואם כן, מעט מאוד.

מחקר 2: בעיית השונות בין המוצרים

אחד הממצאים החשובים ביותר של סקירת קוקרן לא היה מספר בודד, אלא תובנה: אי אפשר לדבר על "אכינצאה" כעל חומר אחד. תכשיר אחד מ-Echinacea purpurea טרי עשוי להתנהג אחרת לגמרי מתכשיר שורש מ-angustifolia.

המשמעות המעשית עצומה. גם אם תכשיר ספציפי אחד יראה תועלת מסוימת במחקר איכותי, אין כל ערובה שהמוצר שאתם קונים מהמדף, ממין אחר ובהכנה אחרת, יעבוד באותו אופן. זו אחת הסיבות שקשה כל כך להמליץ על אכינצאה: גם החובבים הגדולים שלה לא תמיד יודעים על איזה מוצר בדיוק לדבר. חוסר התקינה הזה הוא נקודת תורפה מהותית של כל קטגוריית התוספים הזו.

מחקר 3: ניסויים נקודתיים עם תוצאות מעורבות

לאורך השנים פורסמו ניסויים בודדים שכן דיווחו על תועלת. חלק מהמחקרים על תכשירים מסוימים דיווחו על צמצום קל במשך ההצטננות או בחומרת התסמינים, ויש שטענו לירידה כלשהי בשכיחות ההצטננויות בשימוש מונע. ממצאים כאלה הם שמזינים את הפופולריות.

אך כשמסתכלים על התמונה הכוללת, כפי שעשתה קוקרן, התועלות הנקודתיות האלה אינן מצטברות לתבנית עקבית ואמינה. חלק מהניסויים החיוביים היו קטנים, חלקם נחסו על ידי יצרני המוצרים, ובמטא-אנליזה הכוללת ההשפעה הממוצעת מתמוססת. זה דפוס קלאסי: מחקרים בודדים חיוביים שמקבלים תהודה תקשורתית ושיווקית, בעוד שהראיה השיטתית המאוחדת הרבה יותר צנועה. לכן אנחנו תמיד מעדיפים את הסקירה השיטתית הגדולה על פני מחקר בודד מבטיח.

מה עם זיהומים אחרים ושימוש מונע?

מעבר להצטננות הקלאסית, נבחנה אכינצאה גם בהקשרים נשימתיים אחרים, אך הראיות שם דלות עוד יותר. היו ניסיונות לבדוק אם נטילה מונעת לאורך החורף מפחיתה את מספר ההצטננויות, או אם אכינצאה עוזרת בזיהומי נשימה חוזרים, אך התוצאות לא היו מספיק חזקות ועקביות כדי לבסס המלצה.

חשוב להדגיש נקודה אחת מהותית: אכינצאה אינה תחליף לחיסונים, לתרופות אנטי-נגיפיות מאושרות, או לטיפול רפואי בזיהומים חמורים. הצטננות חולפת מעצמה תוך כשבוע אצל רוב האנשים, עם או בלי אכינצאה, וזו אחת הסיבות שקל לייחס לה הצלחה שאינה באמת שלה. כשתסמינים נמשכים, מחמירים, או מלווים בחום גבוה וקוצר נשימה, התשובה אינה עוד טיפות אכינצאה אלא בדיקה אצל רופא. כאן השורה התחתונה זהה: ציפיות מציאותיות הן חלק מהשימוש האחראי.

האם כדאי להתחיל לקחת אכינצאה?

זאת בדיוק הסיבה שדירגנו את אכינצאה צהוב. מצד אחד היא פופולרית מאוד, נסבלת בדרך כלל היטב לשימוש קצר, ואינה מסוכנת לרוב האנשים הבריאים. מצד שני, הראיות לתועלת חלשות ומעורבות, ויש קבוצות שעבורן היא ממש לא מתאימה. הנה מה שצריך לדעת:

• היא מגרה חיסון, וזו הסיבה לזהירות הגדולה ביותר. מכיוון שאכינצאה אמורה לעורר את המערכת החיסונית, אנשים עם מחלות אוטואימוניות (כמו זאבת, טרשת נפוצה, דלקת מפרקים שגרונית) צריכים להתייעץ עם רופא ולרוב להימנע, מחשש שהיא תדחוף מערכת חיסונית שכבר תוקפת את הגוף.
• היא מתנגשת עם תרופות מדכאות חיסון. מי שנוטל תרופות מדכאות חיסון (לאחר השתלת איבר, או בטיפול במחלות אוטואימוניות) עלול לחוות ניגוד פעולה ישיר. אכינצאה מגרה, התרופה מדכאת, וזה שילוב בעייתי שדורש אישור רופא.
• אלרגיה למשפחת המורכבים. אכינצאה שייכת למשפחה של אמברוזיה (ragweed), חרציות ומרגניות. אנשים אלרגיים לצמחים האלה עלולים לפתח תגובה אלרגית לאכינצאה, החל מפריחה ועד תגובה חמורה. מי שיש לו אלרגיות עונתיות חזקות צריך להיזהר במיוחד.
• לא לשימוש רציף וממושך. ההמלצות הנפוצות הן לשימוש קצר-מועד בלבד, לרוב לא מעבר לשבוע עד שמונה שבועות. שימוש רציף וממושך אינו מומלץ, בין השאר מחשש להשפעה לא רצויה על מערכת החיסון לאורך זמן.
• תופעות לוואי קלות אפשריות. אצל חלק מהאנשים אכינצאה עלולה לגרום לאי נוחות בבטן, בחילה, או טעם לא נעים, ובמקרים נדירים לתגובות אלרגיות כמתואר לעיל.

קבוצות נוספות שצריכות זהירות כוללות נשים בהריון או מניקות, ילדים קטנים, ואנשים הנוטלים תרופות קבועות, שכולם צריכים אישור רופא לפני נטילה. כמו תמיד, היעדר אזהרה דרמטית על אריזת מוצר טבעי אינו אומר שהוא בטוח לכולם. "טבעי" אינו שם נרדף ל"לא פעיל" או ל"בלי סיכון".

מה כן לקחת מהמחקר?

1. נהלו ציפיות מציאותיות. אם אתם בריאים ורוצים לנסות אכינצאה בתחילת הצטננות, דעו שהראיה הטובה ביותר אומרת שהיא כנראה תעשה מעט מאוד, אם בכלל. אל תוותרו בגללה על מנוחה, שתייה והיגיינה בסיסית.
2. בדקו אם אתם בקבוצת סיכון לפני הכול. אם יש לכם מחלה אוטואימונית, אתם נוטלים מדכאי חיסון, או שאתם אלרגיים לאמברוזיה ולמשפחת המורכבים, אכינצאה כנראה לא בשבילכם. התייעצו עם רופא.
3. אם בכל זאת מנסים, השתמשו לטווח קצר בלבד. אכינצאה אינה תוסף יומי קבוע. הגבילו אותה לתקופות הצטננות קצרות, ולא לשימוש רציף לאורך כל החורף.
4. בחרו מוצר עם מין וחלק צמח מצוינים בבירור. מכיוון שהשונות בין המוצרים עצומה, העדיפו מותגים שמציינים את המין המדויק (למשל Echinacea purpurea) ואת חלק הצמח, על פני "אכינצאה" גנרית ללא פירוט.
5. השקיעו במה שבאמת עובד נגד הצטננות. שינה מספקת, שטיפת ידיים, פעילות גופנית מתונה וקבועה, ותזונה מאוזנת תורמים למערכת החיסון הרבה יותר מכל טיפת אכינצאה.

למי שבכל זאת רוצה לנסות אכינצאה ממקור אמין, אפשר לרכוש אכינצאה ב-iHerb ולבחור מותג שמציין במפורש את המין ואת חלק הצמח. אבל זכרו: עם אכינצאה, הציפיות צריכות להישאר נמוכות. כדי לבדוק אילו תוספים באמת מתאימים למטרות הבריאות שלכם, כולל תמיכה בחיסון, לפי הגיל והמצב שלכם, אפשר להשתמש בבודק התוספים האישי שלנו שמדרג כל תוסף לפי איכות הראיות.

הפרספקטיבה הרחבה

אכינצאה היא אולי הדוגמה המושלמת לתופעה שאנחנו רואים שוב ושוב בעולם התוספים: פופולריות עצומה שאינה תואמת את עוצמת הראיות. הפרח הסגול הזה הפך לסמל תרבותי של "חיזוק חיסון טבעי", אבל הסקירה השיטתית הקפדנית ביותר שיש לנו מצביעה על תועלת חלשה, לא ודאית ומבולגנת. זה לא אומר שאכינצאה חסרת ערך לחלוטין, אלא שהמרחק בין ההבטחה למציאות גדול במיוחד.

הלקח כפול. ראשית, הפופולריות של תוסף אינה ראיה ליעילותו. מיליוני אנשים שמשתמשים במשהו אינם מהווים תחליף לניסוי מבוקר היטב, במיוחד כשמדובר במחלה שחולפת מעצמה תוך כשבוע ושקל לייחס לה החלמה ספונטנית. שנית, "טבעי" אינו אומר "בלי השלכות": אכינצאה היא חומר פעיל שמגרה את מערכת החיסון, ולכן עבור חלק מהאנשים היא לא רק חסרת תועלת, אלא ממש לא מומלצת. חיזוק אמיתי של החיסון אינו מגיע מבקבוק טיפות, אלא משינה, תזונה, פעילות גופנית והפחתת לחץ. וזו בדיוק הזווית שאנחנו מחזיקים כאן: לדרג כל תוסף לפי מה שהמדע באמת מראה, להבדיל בין הבטחה שיווקית להוכחה, ולומר בכנות מתי כדאי לשמור על ציפיות נמוכות.

הפניות:
Karsch-Volk M. et al., Echinacea for preventing and treating the common cold, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2014, Issue 2, Art. No.: CD000530 (DOI: 10.1002/14651858.CD000530.pub3)
Echinacea, Merck Manual Professional Edition (safety, immunostimulant cautions and contraindications)
Lee A.N., Werth V.P., Activation of autoimmunity following use of immunostimulatory herbal supplements, Archives of Dermatology, 2004 (DOI: 10.1001/archderm.140.6.723)