פרינגהאם חושף: קשר בין משקאות ממותקים לנפח מוח נמוך יותר

מחקר פרינגהאם הוא מחקר רפואי שהחל ב-1948 ועוקב אחר תושבי העיירה פרינגהאם, מסצ'וסטס, ובהמשך אחר ילדיהם ונכדיהם. במהלך 75+ שנים הוא נתן לנו את רוב מה שאנחנו יודעים על מחלות לב, גורמי סיכון לשבץ, ולאחרונה גם אלצהיימר. שתי עבודות שפרסם הצוות של ד"ר Matthew Pase ב-2017 מציגות ממצא שצריך לעניין כל מי ששותה את משקה הסודה הראשון של הבוקר: צריכה גבוהה של משקאות ממותקים נמצאה בקשר עם נפח מוח כולל נמוך יותר וזיכרון פגוע יותר.

שני מחקרים נפרדים, שני סוגי ראיות

חשוב להבחין בין שתי העבודות, כי הן בודקות דברים שונים ובמערכי מחקר שונים. ערבוב ביניהן הוא טעות נפוצה שמובילה לכותרות מטעות.

מחקר א': נפח מוח וזיכרון (חתך רוחב)

העבודה הראשונה התפרסמה בכתב העת Alzheimer's & Dementia (Pase et al., 2017). זהו מחקר חתך רוחב: צילום מצב בנקודת זמן אחת, ללא מעקב לאורך שנים וללא חישוב סיכון עתידי. הוא בדק את הקשר בין דפוסי שתייה לבין מדדי מוח וזיכרון:

• 4,276 משתתפים במבחנים נוירופסיכולוגיים (זיכרון וקוגניציה).
• 3,846 משתתפים שעברו סריקת MRI מוחית.
• שאלוני תזונה לאמידת צריכת משקאות.

הממצאים העיקריים של מחקר החתך:

• צריכה גבוהה של משקאות ממותקים בסוכר נמצאה בקשר עם נפח מוחי כולל נמוך יותר. ההפרש היה שווה ערך בקירוב ל-1.6 שנות הזדקנות מוחית בקרב מי ששתו 1-2 משקאות ביום, ולכ-2.0 שנות הזדקנות בקרב מי ששתו יותר משני משקאות ביום.
• ביצועים נמוכים יותר במבחני זיכרון אפיזודי בקרב שותי המשקאות הממותקים.
• מיץ פירות באופן ספציפי נמצא בקשר עם נפח קטן יותר דווקא בהיפוקמפוס (אזור הזיכרון), בנוסף לנפח מוחי כולל נמוך יותר וזיכרון אפיזודי פחות טוב.

מכיוון שזהו מחקר חתך רוחב, הוא מראה קשר, לא בהכרח סיבתיות. הוא אינו יכול לקבוע שהמשקה הוא שגרם לנפח המוח הנמוך, ואינו מספק סיכון עתידי כלשהו.

מחקר ב': שבץ ודמנציה לאורך זמן (מעקב פרוספקטיבי)

העבודה השנייה התפרסמה בכתב העת Stroke (Pase et al., 2017). זהו מחקר מעקב פרוספקטיבי של כעשר שנים, שבדק מי פיתח שבץ או דמנציה לאורך התקופה:

• 2,888 משתתפים בגיל מעל 45 לבחינת שבץ.
• 1,484 משתתפים בגיל מעל 60 לבחינת דמנציה.

וכאן מגיע הממצא המפתיע, ההפוך לכותרת שרבים זוכרים: הסיכון המוגבר לשבץ ולדמנציה נמצא דווקא בקרב שותי המשקאות הממותקים מלאכותית (משקאות "דיאט" / זירו), ולא בקרב שותי המשקאות הממותקים בסוכר.

• צריכה יומית של משקאות ממותקים מלאכותית נמצאה בקשר עם סיכון מוגבר פי 2.96 לשבץ איסכמי בהשוואה למי שלא שתו אותם.
• אותה צריכה נמצאה בקשר עם סיכון מוגבר פי 2.89 לדמנציה מסוג אלצהיימר.
• משקאות ממותקים בסוכר לא נמצאו בקשר עם שבץ או דמנציה במחקר הפרוספקטיבי הזה.

עם זאת, יש לקרוא את הנתונים בזהירות. הקשר בין משקאות הדיאט לדמנציה נחלש לאחר שהחוקרים תקננו לגורמים מבלבלים כמו סוכרת ולחץ דם גבוה. ייתכן שחלק מהקשר משקף את העובדה שאנשים עם בעיות מטבוליות נוטים מלכתחילה לבחור במשקאות דיאט. מדובר בקשר תצפיתי, לא בהוכחת סיבתיות.

מה זה משקה ממותק בסוכר?

הקטגוריה כוללת:

• סודה רגילה (קולה, פפסי, ספרייט)
• תה קר ממותק (Lipton, Snapple)
• משקאות ספורט (Gatorade, Powerade)
• משקאות אנרגיה (Red Bull במנה הרגילה)
• מיצי פירות ארוזים
• קפה משקה / לאטה ממותק
• קוקטיילים, יין מתוק

מנה אחת = 250-330 מ"ל. שתי כוסות ביום זה כבר "שתיין משמעותי".

למה דווקא משקאות, ולא סוכר באוכל?

שאלה מצוינת. החוקרים והספרות הרחבה מציעים מספר הסברים אפשריים לקשר עם משקאות ממותקים בסוכר:

1. אבסורציה מהירה

סוכר במשקה נספג תוך דקות, וגורם לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם. סוכר באוכל שנלעס נספג לאט יותר. הקפיצות החדות עלולות לפגוע בכלי דם, כולל כלי הדם הקטנים במוח.

2. הוא לא משביע

קלוריות נוזליות אינן יוצרות תחושת שובע כמו קלוריות מאוכל מוצק. אנשים ששותים משקאות ממותקים נוטים שלא לפצות על כך באכילה מופחתת, כך שסך הקלוריות והעומס המטבולי גדל.

3. AGEs (Advanced Glycation End-products)

חשיפה ממושכת לרמות סוכר גבוהות מקדמת יצירה של תרכובות AGE, שנקשרו בספרות לנזק תאי ולתהליכי הזדקנות. צריכה גבוהה של סוכר נוזלי עשויה להאיץ את התהליך.

4. ההיפוקמפוס פגיע במיוחד

ההיפוקמפוס, אזור הזיכרון, רגיש לשינויים מטבוליים ולרמות גבוהות של סוכר, מה שעשוי להסביר מדוע מיץ הפירות נמצא בקשר ספציפי עם נפח קטן יותר באזור הזה.

ההשלכות המעשיות

למרות שהראיות תצפיתיות ולא חד-משמעיות, התמונה הכוללת מהמחקרים האלה ומהספרות הרחבה תומכת בהפחתה של שני סוגי המשקאות, גם הממותקים בסוכר וגם הממותקים מלאכותית:

• הפחתה דרגתית: אין צורך להפסיק קולה ביום אחד. ירידה הדרגתית קלה יותר להתמדה.
• החלפה לאלטרנטיבות: מים, מים מינרליים, מים בטעם ללא ממתיקים, תה לא ממותק, חליטות.
• בלי קיצוניות: משקה ממותק מדי פעם, באירוע מיוחד, אינו עניין דרמטי. ההמלצה מתמקדת בצריכה יומית קבועה.
• חינוך מוקדם: הרגלי שתייה נבנים בילדות, ולכן כדאי להקנות הרגלים טובים מגיל צעיר.

פרספקטיבה רחבה

המחקרים האלה הם חלק ממגמה רחבה: ההכרה שמה שאנחנו שותים חשוב לא פחות ממה שאנחנו אוכלים. במשך עשורים הצליחה התעשייה לשכנע אותנו שמיצי פירות הם "בריאים" ושמשקה דיאט הוא בחירה נטולת סיכון. הראיות מורכבות יותר: מיץ הפירות נמצא בקשר עם נפח מוחי נמוך יותר, ובמחקר המעקב דווקא משקאות הדיאט נקשרו לסיכון גבוה יותר לשבץ ולדמנציה.

השורה התחתונה הזהירה: המים נותרים הבחירה הבטוחה ביותר. אין להם קלוריות, אין בהם סוכר ואין בהם ממתיקים מלאכותיים, ובשום מחקר הם לא נקשרו לנזק מוחי. אם יש שינוי פשוט אחד שכדאי לשקול, אולי זה המעבר ממשקה ממותק, בסוכר או מלאכותי, למים.

הפניות:
Pase MP et al., Sugary beverage intake and preclinical Alzheimer's disease in the community. Alzheimer's & Dementia, 2017
Pase MP et al., Sugar- and Artificially Sweetened Beverages and the Risks of Incident Stroke and Dementia. Stroke, 2017