אספסת (Alfalfa): צמח מזין עם אזהרה אוטואימונית

בעולם התוספים יש לא מעט צמחים שמלווים בהילה של "מזין במיוחד", אבל מעטים מהם נושאים גם אזהרת בטיחות אמיתית שכדאי להכיר לפני שמתחילים. אספסת (Alfalfa), הידועה גם בשמה המדעי Medicago sativa, היא דוגמה מובהקת לכך: קטנית ירוקה ועתיקה, אחד מגידולי המספוא הוותיקים בעולם, שנמכרת כיום כתוסף בריאות בצורת טבליות, אבקה, תה או נבטים. שמה הערבי, "אל-פספסה" ("אבי כל המזונות"), מסגיר את המוניטין התזונתי שלה.

וההרכב התזונתי באמת מרשים: אספסת עשירה בוויטמין K, בוויטמין C, במינרלים, בסיבים תזונתיים, בספונינים ובפיטואסטרוגנים. אבל בדיוק כאן צריך להיות מדויקים. בין צמח מזין לבין צמח בטוח-לכולם יש הבדל, ובמקרה של אספסת ההבדל הזה קריטי. זרעי האספסת והנבטים מכילים חומצת אמינו לא חלבונית בשם L-קנאוונין, שנקשרה במחקר לעורר פעילות אוטואימונית. במאמר נפריד את התועלת האמיתית מההייפ, ונסביר בדיוק למה דירגנו את אספסת צהוב.

מה זה אספסת?

אספסת היא צמח קטנית רב-שנתי ממשפחת הפרפרניים, אותה משפחה של אפונה, עדשים וסויה. במשך אלפי שנים שימשה בעיקר כמספוא לבעלי חיים, אך בזכות צפיפות רכיבי התזונה שלה היא הפכה גם לתוסף אנושי. הנה מה שחשוב להבין עליה:

• היא עשירה במיוחד בוויטמין K. אספסת היא אחד המקורות הצמחיים הצפופים ביותר בוויטמין K, ויטמין החיוני לקרישת דם ולבריאות העצם. כפי שנראה, דווקא העושר הזה הוא מקור לאינטראקציה תרופתית חשובה.
• היא מכילה ספונינים. תרכובות צמחיות אלה הן הרכיב שמיוחסת לו רוב ההשפעה על הכולסטרול, דרך קשירת מלחי מרה וכולסטרול במעי.
• היא צפופה ברכיבי תזונה. היא מספקת ויטמין C, ויטמיני B, חומצה פולית, מינרלים כמו סידן, אשלגן וברזל, וכן סיבים תזונתיים שתורמים לתחושת שובע ולבריאות המעי.
• היא מכילה פיטואסטרוגנים. תרכובות צמחיות בעלות פעילות דמוית-אסטרוגן חלשה, שבגללן אספסת משווקת לעיתים לתסמיני גיל המעבר, אם כי הראיות לכך מוגבלות.

חשוב להבחין בין החלקים השונים של הצמח. העלים הבוגרים מכילים מעט מאוד L-קנאוונין, בעוד שהזרעים והנבטים מרוכזים בו בהרבה. ההבחנה הזו אינה זוטה: היא נמצאת בלב סוגיית הבטיחות. אספסת נמכרת בדרך כלל כטבליות מעלים, כאבקה ירוקה לשייקים, או כנבטים טריים בסלט, וכל צורה כזו נושאת פרופיל סיכון שונה.

הקשר לבריאות הלב: מנגנון הספונינים

רוב התועלת הנחקרת של אספסת מתרכזת סביב הורדת כולסטרול, ולכן כדאי להבין את המנגנון המוצע. הרעיון המרכזי הוא שהספונינים שבאספסת קושרים כולסטרול ומלחי מרה בתוך המעי, וכך מפחיתים את ספיגתם חזרה לזרם הדם.

מנגנון ראשון, קשירת כולסטרול ומלחי מרה. כאשר הספונינים קושרים מלחי מרה במעי, הגוף נאלץ לייצר מלחי מרה חדשים מהכולסטרול שבכבד. התהליך הזה "שואב" כולסטרול מהדם, ובכך עשוי להוריד את רמותיו. במקביל, הקשירה מפחיתה את ספיגת הכולסטרול התזונתי עצמו. זהו מנגנון דומה במהותו לזה של תרופות מסוימות וסיבים תזונתיים מסוגים מסוימים.

מנגנון שני, תרומת הסיבים. אספסת עשירה בסיבים תזונתיים, ואלה תורמים בעצמם להפחתת ספיגת שומן וכולסטרול ולוויסות רמות הסוכר בדם. הסיבים גם תומכים בבריאות המעי ובתחושת שובע, מה שעשוי לסייע בעקיפין לבריאות מטבולית. השילוב של ספונינים וסיבים הוא ככל הנראה הבסיס להשפעה הצנועה שנצפתה במחקרים.

מנגנון שלישי, נוגדי חמצון. אספסת מכילה ויטמין C, פלבונואידים ותרכובות נוספות בעלות פעילות נוגדת חמצון. עקה חמצונית קשורה לטרשת עורקים, ולכן רכיבים אלה עשויים לתרום בעקיפין לבריאות כלי הדם. עם זאת, חשוב להדגיש שמדובר בעיקר במנגנון תיאורטי ובמחקרי מעבדה, ולא בהוכחה קלינית חזקה.

הראיות הנוכחיות

מחקר 1: אספסת וכולסטרול בקופים, מחקר מ-1980

אחת הראיות המוקדמות והמעניינות הגיעה דווקא ממחקר בקופים. בקופי Macaca fascicularis שהוזנו בדיאטה עתירת כולסטרול, הוספת ספונינים מאספסת הפחיתה את ספיגת הכולסטרול במעי, הגבירה את הפרשת הסטרואידים והמרה בצואה, והורידה את רמות הכולסטרול בדם, ככל הנראה דרך מנגנון הקשירה שתואר.

ממצאים דומים חזרו בשורה של מחקרים בבעלי חיים: בארנבים, נטילת ספונינים וזרעי אספסת הפחיתה היפרכולסטרולמיה ואף האטה את התקדמות הטרשת באבי העורקים. ההשפעה אמיתית בכיוון, אבל הזהירות חיונית: רוב הראיות מגיעות מבעלי חיים, ולא מניסויים גדולים ומבוקרים בבני אדם. החוקרים עצמם ציינו שדרושים מחקרים ארוכי-טווח על בטיחות לפני שאפשר להמליץ על אספסת כטיפול בבני אדם.

מחקר 2: אספסת וכולסטרול בבני אדם, מחקרים קטנים וישנים

בבני אדם, הראיות מצומצמות בהרבה ומבוססות בעיקר על מחקרים קטנים וישנים. מחקרים מוקדמים בחנו זרעי אספסת באנשים עם כולסטרול גבוה ודיווחו על ירידה מתונה בכולסטרול הכללי וב-LDL, מה שתואם את מנגנון הספונינים.

אך יש לשמור על פרופורציות: המדגמים היו קטנים, חלק מהמחקרים בני עשרות שנים, והמינונים והשיטות היו מגוונים. אין מאגר חזק של ניסויים מבוקרים רנדומליים גדולים שמבססים את אספסת כמורידת כולסטרול אמינה. המסקנה ההוגנת היא שאספסת עשויה לתרום במעט לפרופיל שומנים בריא יותר כחלק מתזונה כללית, אך אינה תחליף לתרופות להורדת כולסטרול עבור מי שזקוק להן.

מחקר 3: L-קנאוונין וזאבת, הראיה הקריטית מ-1982 ו-1985

זוהי הראיה החשובה ביותר, וזו שמסבירה את הדירוג הצהוב. בשנת 1982 פורסם ב-Science מחקר שבו קופי Macaca fascicularis שהוזנו בדיאטה עם 40% נבטי אספסת במשך כ-7 חודשים פיתחו תסמונת דמוית-זאבת מערכתית (SLE), כולל הפרעות דם והפרעות סרולוגיות הדומות לאלה של זאבת בבני אדם.

החוקרים בודדו את האשם: הוספת L-קנאוונין סולפט לבדו, חומצת האמינו הלא חלבונית שבנבטי האספסת, גרמה להישנות התסמונת בקופים. בהמשך, מחקר מ-1985 שפורסם ב-Arthritis & Rheumatism הראה ש-L-קנאוונין משבש את תפקוד תאי ה-T המווסתים ומגביר שחרור נוגדנים, מנגנון שיכול להסביר כיצד הוא מעורר זאבת. חשוב מכל: דווחו מקרים בבני אדם של החמרת זאבת ואנמיה המוליטית אוטואימונית בעקבות נטילת טבליות אספסת. זו אינה אזהרה תיאורטית, אלא ממצא קליני אמיתי.

מה עם גיל המעבר, סוכר וסוכרת?

מעבר לכולסטרול ולסוגיה האוטואימונית, אספסת נבחנה בכמה הקשרים נוספים, אם כי הראיות שם חלשות בהרבה. בזכות הפיטואסטרוגנים שבה, אספסת משווקת לעיתים להקלה בתסמיני גיל המעבר, אך הראיות לכך דלות ומבוססות על מחקרים קטנים. הפעילות האסטרוגנית החלשה גם מעלה שאלות אצל נשים עם רגישות הורמונלית, ולכן זהירות במקומה.

תחום נוסף הוא השפעה אפשרית על רמות הסוכר בדם, על רקע תכולת הסיבים. מחקרים מוקדמים רמזו על ירידה מתונה בסוכר, אך הראיות ראשוניות ולא מספיקות למסקנה. השורה התחתונה זהה לאורך כל התחומים: אספסת היא רכיב תזונה מעניין, אך הציפיות צריכות להישאר מציאותיות, ומעל לכל, סוגיית הבטיחות גוברת על כל תועלת אפשרית.

האם כדאי להתחיל לקחת אספסת?

זאת בדיוק הסיבה שדירגנו את אספסת צהוב. מצד אחד יש צמח מזין עם תועלת אפשרית מתונה, מצד שני יש אזהרות בטיחות אמיתיות שאי אפשר להתעלם מהן. הנה השיקולים החשובים:

• סיכון אוטואימוני, הנקודה הקריטית ביותר. L-קנאוונין שבזרעים ובנבטים נקשר לעורר או להחמיר זאבת ומחלות אוטואימוניות אחרות. אנשים עם זאבת, או עם כל מחלה אוטואימונית פעילה, צריכים להימנע מאספסת לחלוטין, ולא רק להתייעץ. זו אינה זהירות מוגזמת, אלא מבוססת על מחקרי קופים ועל דיווחי מקרה בבני אדם.
• אינטראקציה עם תרופות נוגדות קרישה. תכולת ויטמין K הגבוהה באספסת עלולה להחליש את פעילותו של וורפרין (Coumadin) ותרופות נוגדות קרישה אחרות, ובכך להעלות סיכון לקרישי דם. מי שנוטל מדללי דם חייב אישור רופא לפני נטילה.
• סיכון לזיהום בנבטים גולמיים. נבטי אספסת טריים, כמו נבטים אחרים, נושאים סיכון מוגבר לזיהום חיידקי כמו סלמונלה ו-E. coli, מכיוון שהם גדלים בתנאים חמים ולחים האידיאליים גם לחיידקים. נשים בהריון, ילדים, קשישים ובעלי מערכת חיסון מוחלשת צריכים להימנע מנבטים גולמיים.
• התועלת מתונה והראיות ישנות. הירידה בכולסטרול אמיתית בכיוון, אך מבוססת בעיקר על בעלי חיים ועל מחקרים קטנים וישנים בבני אדם. אין מדובר בקסם, ובוודאי לא בתחליף לטיפול מבוסס.

בנוסף לקבוצות שכבר הוזכרו, נשים בהריון ומניקות צריכות להימנע מתוספי אספסת בשל הפעילות ההורמונלית והיעדר נתוני בטיחות. כמו תמיד, היעדר אזהרה דרמטית עבור אדם בריא אינו אומר שהתוסף מתאים לכולם, ובמקרה של אספסת רשימת ההתוויות-שכנגד ארוכה במיוחד.

מה כן לקחת מהמחקר?

1. אם יש לכם מחלה אוטואימונית, הימנעו לחלוטין. זאבת, טרשת נפוצה, דלקת מפרקים שגרונית או כל מחלה אוטואימונית פעילה הן סיבה להתרחק מאספסת, ובמיוחד מזרעים ונבטים, בגלל ה-L-קנאוונין.
2. אם אתם נוטלים מדללי דם, התייעצו עם רופא. ויטמין K שבאספסת עלול לשבש את האיזון של וורפרין. אל תוסיפו אותה לתפריט בלי לעדכן את הרופא המטפל.
3. אל תצפו לקסם בכולסטרול. אם יש לכם כולסטרול גבולי, ספונינים וסיבים עשויים לתרום מעט, אך השינוי המשמעותי יבוא מתזונה, פעילות גופנית, ובמידת הצורך מתרופות מוכחות.
4. היזהרו מנבטים גולמיים. אם בכל זאת אוכלים נבטי אספסת, העדיפו מקור אמין, ושקלו לבשל אותם קלות כדי להפחית סיכון לזיהום חיידקי. הימנעו מהם לחלוטין בהריון או עם חיסון מוחלש.
5. העדיפו תוסף מעלים על פני זרעים. אם בוחרים אספסת ואין מניעה רפואית, תוספים מעלים בוגרים מכילים פחות L-קנאוונין מזרעים ונבטים, אך עדיין מצריכים זהירות והתחלה במינון נמוך.

למי שמעוניין באספסת ממקור אמין ואין לו התווית-נגד רפואית, אפשר לרכוש אספסת ב-iHerb ולבחור מותגים אמינים עם בדיקת איכות. אבל זכרו: עם אספסת, השאלה הראשונה אינה המינון אלא האם היא בכלל מתאימה לכם. כדי לבדוק אילו תוספים באמת מתאימים למטרות הבריאות שלכם, כולל בריאות הלב, לפי הגיל והמצב שלכם, אפשר להשתמש בבודק התוספים האישי שלנו שמדרג כל תוסף לפי איכות הראיות.

הפרספקטיבה הרחבה

אספסת היא דוגמה מצוינת לעיקרון שאנחנו חוזרים אליו שוב ושוב: "טבעי" ו"מזין" אינם שם נרדף ל"בטוח לכולם". מדובר בצמח עתיק וצפוף ברכיבי תזונה, עם תועלת אפשרית מתונה בבריאות הלב, אבל גם עם פרופיל סיכון אמיתי שכולל עירור אוטואימוני, אינטראקציה תרופתית וסיכון זיהום בנבטים. זהו פרופיל קלאסי של תוסף צהוב: שימושי בתנאים הנכונים ולאדם הנכון, אך מסוכן ממש לקבוצות מסוימות.

הלקח המעשי כפול. ראשית, לפני שמתפעלים מהרשימה התזונתית המרשימה, חשוב לעצור ולשאול: האם אני בקבוצת סיכון? מחלה אוטואימונית, מדללי דם, הריון, או חיסון מוחלש הופכים את אספסת מצמח מזין לסיכון אמיתי. שנית, חשוב לזכור שתוסף יחיד, מזין ככל שיהיה, אינו מחליף את היסודות. בריאות הלב ואריכות החיים נבנות מתזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שינה ושליטה בלחץ הדם ובשומני הדם, ואספסת יכולה להיות בהן, במקרה הטוב ולאדם המתאים, תורם קטן בלבד. וזו בדיוק הזווית שאנחנו מחזיקים כאן: לדרג כל תוסף לפי מה שהמדע באמת מראה, מתי הוא מבטיח, ובעיקר, מתי כדאי להישאר זהירים.

הפניות:
Malinow M.R. et al., Systemic lupus erythematosus-like syndrome in monkeys fed alfalfa sprouts: role of a nonprotein amino acid, Science, 1982;216(4544):415-417 (DOI: 10.1126/science.7071589)
Alcocer-Varela J. et al., Effects of L-canavanine on T cells may explain the induction of systemic lupus erythematosus by alfalfa, Arthritis & Rheumatism, 1985;28(1):52-57 (DOI: 10.1002/art.1780280109)
Malinow M.R. et al., Cholesterol and bile acid balance in Macaca fascicularis: effects of alfalfa saponins, Journal of Clinical Investigation, 1981;67(1):156-162 (DOI: 10.1172/JCI110008)