פטרוסטילבן: בן הדוד החזק של ריזרברטרול לאריכות חיים

בשנות ה-2000 ריזרברטרול היה הכוכב הבלתי מעורער של עולם האנטי-אייג'ינג. כל פודקאסט, כל בלוג וכל פרסומת דיברו על המולקולה שביין אדום, זו שלפי המעבדות מפעילה את אנזימי הסירטואין ומאריכה חיים בעכברים. ואז הגיעה האכזבה: הגוף האנושי סופג פחות מ-20% מהריזרברטרול שנבלע, ומפרק את רובו תוך דקות. הבטחה גדולה, ביצוע חלש.

בדיוק כאן נכנס לתמונה פטרוסטילבן. זו מולקולה כמעט זהה לריזרברטרול, עם שני שינויים כימיים קטנים בלבד, אבל השינויים האלה משנים הכל. הם הופכים את המולקולה ליציבה יותר, שומנית יותר, ועמידה יותר לפירוק בכבד. התוצאה: זמינות ביולוגית גבוהה פי ארבעה, וזו הסיבה שחוקרי אריכות החיים החלו לקרוא לפטרוסטילבן 'בן הדוד החזק' של ריזרברטרול.

מה זה פטרוסטילבן?

פטרוסטילבן הוא תרכובת טבעית ממשפחת הסטילבנואידים, אותה משפחה שאליה שייך ריזרברטרול. הוא נמצא בעיקר באוכמניות, בענבים, ובקליפת עצים מסוימים. מבחינה כימית הוא הנגזרת הדימתילית של ריזרברטרול: שתי קבוצות הידרוקסיל הוחלפו בקבוצות מתוקסיל.

• אנלוג של ריזרברטרול: כמעט אותו שלד מולקולרי, עם תוספת של שתי קבוצות מתיל.
• שומני יותר: ליפופיליות גבוהה פי 4 בערך, שמאפשרת לו לחדור קרומי תאים ואת מחסום הדם-מוח טוב יותר.
• עמיד יותר לפירוק: שתי קבוצות המתיל מגנות עליו מפני האנזימים בכבד שמפרקים את ריזרברטרול במהירות.
• מקור טבעי דליל: הריכוז באוכמניות נמוך מאוד, לכן תוסף מרוכז הוא הדרך המעשית היחידה להגיע למינון פעיל.

במילים פשוטות: אם ריזרברטרול הוא מולקולה טובה שהגוף לא יודע לנצל, פטרוסטילבן הוא אותה מולקולה אחרי שיפוץ הנדסי שהפך אותה לזמינה.

הקשר לאריכות חיים: מנגנון הסירטואין

הסיבה שפטרוסטילבן מעניין חוקרי אריכות חיים היא שהוא פועל על אותם מסלולים שהפכו את ריזרברטרול למפורסם, אבל ביעילות גבוהה יותר. שלושה מנגנונים מרכזיים:

הפעלת סירטואינים (SIRT1): הסירטואינים הם משפחת אנזימים שנקשרת לתיקון DNA, לוויסות דלקת, ולחילוף חומרים. פטרוסטילבן נחקר כמפעיל של מסלול הסירטואין, אותו מסלול שמופעל גם בהגבלה קלורית, אחת ההתערבויות היחידות שהוכחו כמאריכות חיים בבעלי חיים.

הסינרגיה עם NAD: כאן נמצא ההיגיון מאחורי השילוב הפופולרי של פטרוסטילבן עם NMN ו-NR. הסירטואינים זקוקים ל-NAD כדי לעבוד. תוספי NMN ו-NR מעלים את רמות ה-NAD, ופטרוסטילבן מספק את הגירוי לסירטואין עצמו. השניים נחשבים לזוג משלים: דלק מצד אחד, מצית מצד שני.

פעילות נוגדת חמצון ואנטי-דלקתית: כמו פוליפנולים רבים, פטרוסטילבן מפחית עקה חמצונית ומדכא מסלולי דלקת תאיים. הזדקנות מואצת קשורה הדוקות ל'דלקת כרונית נמוכת-עוצמה', התופעה שהמדע מכנה inflammaging, ופוליפנולים כמו פטרוסטילבן נחקרים כמרסנים שלה.

הראיות הנוכחיות

מחקר 1: זמינות ביולוגית, Kapetanovic מ-2010

זהו המחקר שהפך את פטרוסטילבן ממולקולה אזוטרית לכוכב עולה. החוקרים השוו ראש בראש את הפרמקוקינטיקה של פטרוסטילבן ושל ריזרברטרול בחיות מודל. התוצאות היו דרמטיות: הזמינות הביולוגית הפומית של פטרוסטילבן הגיעה לכ-80%, לעומת כ-20% בלבד של ריזרברטרול. ריכוז השיא בדם של פטרוסטילבן היה גבוה פי 36, וזמן מחצית החיים שלו היה ארוך יותר, כ-105 דקות לעומת 14 דקות בלבד אצל ריזרברטרול. המסקנה: במינון זהה, פטרוסטילבן מגיע לרמות פעילות שריזרברטרול פשוט לא מסוגל להגיע אליהן.

מחקר 2: לחץ דם וכולסטרול, Riche מ-2013

זהו הניסוי הקליני המבוקר הראשון בבני אדם שהתמקד בפטרוסטילבן עצמו. 80 מטופלים עם כולסטרול גבוה חולקו לקבוצות: פטרוסטילבן 125 מ"ג פעמיים ביום, 50 מ"ג פעמיים ביום, שילוב עם תמצית ענבים, או אינבו, למשך 6 עד 8 שבועות. התוצאות הראו תמונה מורכבת: במינון הגבוה, פטרוסטילבן הוריד לחץ דם סיסטולי ב-7.8 מ"מ כספית ולחץ דם דיאסטולי ב-7.3 מ"מ כספית, ירידה משמעותית מבחינה קלינית. אבל באותה נשימה, פטרוסטילבן העלה את ה-LDL ב-17.1 מ"ג/ד"ל. כאשר הוא שולב עם תמצית ענבים, העלייה ב-LDL רוככה. הצד החיובי: ניתוח הבטיחות הראה שאין השפעות שליליות על תפקודי כבד, כליה או סוכר.

מחקר 3: שילוב עם NR והעלאת NAD, Dellinger מ-2017

הניסוי הזה בדק את התרכובת המסחרית המשלבת ניקוטינמיד ריבוזיד (NR) עם פטרוסטילבן, בשם NRPT. 120 מבוגרים בריאים בני 60 עד 80 חולקו לאינבו, מינון מומלץ (250 מ"ג NR עם 50 מ"ג פטרוסטילבן), או מינון כפול (500 מ"ג NR עם 100 מ"ג פטרוסטילבן), למשך 8 שבועות. המינון המומלץ העלה את רמות ה-NAD בדם בכ-40%, והמינון הכפול בכ-90%. זו עדות חשובה לכך שהשילוב מצליח להעלות את ה-NAD בצורה בטוחה ויציבה. עם זאת, גם כאן נצפתה עלייה קלה בכולסטרול בקבוצת הטיפול, בעיקר אצל בעלי BMI גבוה.

מה עם תפקוד מטבולי ומוח?

מעבר לאריכות חיים, פטרוסטילבן נחקר בכמה כיוונים נוספים. בזכות חדירתו הטובה למחסום הדם-מוח, הוא נבדק במודלים פרה-קליניים לתפקוד קוגניטיבי ולהגנה עצבית, אם כי הראיות בבני אדם עדיין דלות. בתחום המטבולי, מחקרים בחיות מודל הצביעו על שיפור ברגישות לאינסולין ובפרופיל השומנים בדם, ממצאים שעדיין ממתינים לאישור בניסויים אנושיים גדולים. חשוב להפריד בין ההבטחה במעבדה לבין ההוכחה בקליניקה: רוב הנתונים המרשימים מגיעים מתאים ומעכברים, לא מבני אדם.

האם כדאי להתחיל לקחת פטרוסטילבן?

זו השאלה שבגללה דירגנו את פטרוסטילבן בדירוג צהוב, מבטיח אך לא מוכח דיו. הנה השיקולים שצריך לשקול לפני שמתחילים:

• סוגיית ה-LDL: שני ניסויים בבני אדם הראו עלייה בכולסטרול ה'רע'. לאנשים עם כולסטרול גבוה או סיכון קרדיווסקולרי, זו נקודה שדורשת מעקב דם והתייעצות עם רופא.
• חוסר במחקרים ארוכי טווח: רוב הניסויים נמשכו 6 עד 8 שבועות. אין לנו נתונים על שימוש של שנים, ואריכות חיים היא בהגדרה משחק ארוך טווח.
• עלות: פטרוסטילבן טהור עולה בין 80 ל-180 שקלים לחודש, תלוי במינון ובמותג. השילובים עם NR יקרים יותר.
• אינטראקציות: בדומה לריזרברטרול, ייתכנו אינטראקציות עם נוגדי קרישה ועם תרופות שמפורקות בכבד. חובה לבדוק מול רוקח.

השורה התחתונה: פטרוסטילבן אינו תרופת פלא, אבל הוא אחד הפוליפנולים המבוססים יותר מבחינת זמינות ביולוגית, והנתונים על לחץ דם והעלאת NAD מעניינים באמת.

מה כן לקחת מהמחקר?

1. מינון סביר הוא 50-100 מ"ג ליום. זה הטווח שנבדק בניסויים האנושיים. אין צורך ואין הצדקה למינונים גבוהים יותר ללא פיקוח רפואי.
2. שילוב עם NR או NMN הגיוני מבחינה מנגנונית. הסירטואינים צריכים NAD, ופטרוסטילבן לבדו לא מספק אותו. אם המטרה היא הפעלת מסלול הסירטואין, השילוב מנצל את שתי הזרועות.
3. בדקו פרופיל שומנים לפני ואחרי. בהינתן הממצאים על LDL, מי שמתחיל פטרוסטילבן צריך בדיקת דם בסיסית ובדיקה חוזרת אחרי 8 עד 12 שבועות.
4. אל תוותרו על היסודות. שינה, אימון כוח, חלבון איכותי וניהול מתח משפיעים על אותם מסלולים מטבוליים, בחינם וללא תופעות לוואי.
5. בחרו מוצר עם פטרוסטילבן בטוהר גבוה. לרכישת פטרוסטילבן ב-iHerb אפשר למצוא מותגים מתוקננים עם תעודת אנליזה.

הפרספקטיבה הרחבה

הסיפור של פטרוסטילבן הוא תזכורת לעיקרון יסודי בעולם התוספים: מולקולה טובה לא שווה כלום אם הגוף לא יודע לספוג אותה. ריזרברטרול נכשל לא כי המנגנון שלו שגוי, אלא כי הפרמקוקינטיקה שלו אכזרית. פטרוסטילבן פותר בדיוק את הבעיה הזו, וזו הסיבה שהוא מייצג קפיצת מדרגה אמיתית, לא רק שיווקית.

אבל זמינות ביולוגית גבוהה היא חרב פנימת לפיות: היא מגבירה את התועלת הפוטנציאלית, אבל גם את ההשפעות הלא רצויות, כמו העלייה ב-LDL. פטרוסטילבן הוא דוגמה מצוינת לתוסף שמצוי בדיוק באזור האפור: מספיק מבטיח כדי להצדיק עניין, אך עדיין רחוק מהוודאות שמצדיקה המלצה גורפת. אם אתם רוצים לבנות פרוטוקול תוספים מותאם אישית למטרת אריכות חיים, אתם מוזמנים להתחיל מבורר התוספים האישי שלנו, ולבדוק אילו תוספים נכונים בדיוק עבורכם.

המסר שכדאי לזכור: בעולם של אריכות חיים, הזמינות הביולוגית חשובה לא פחות מהמולקולה עצמה, ופטרוסטילבן הוכיח שלפעמים שני שינויים כימיים קטנים שווים יותר מעשור של הייפ.

הפניות:
Riche et al., Analysis of Safety from a Human Clinical Trial with Pterostilbene, Journal of Toxicology, 2013
Kapetanovic et al., Pharmacokinetics, oral bioavailability, and metabolic profile of resveratrol and its dimethylether analog, pterostilbene, in rats, Cancer Chemother Pharmacol, 2010
Dellinger et al., Repeat dose NRPT increases NAD+ levels in humans safely and sustainably, NPJ Aging and Mechanisms of Disease, 2017