שיטאקה: פטריה לחיסון וכולסטרול, מה אומר המחקר

בשוק מבעבע של "מזונות-על" ותוספים שמבטיחים לחזק את החיסון, רוב המוצרים נשענים על שיווק ולא על מחקר. שיטאקה היא יוצאת דופן: זו פטריית מאכל יפנית עתיקה, חומה וריחנית, שגם זכתה למחקר מדעי רציני, כולל סטטוס של תרופה מאושרת באחת הגרסאות שלה. במשך מאות שנים היא נחשבה במזרח אסיה למזון שמאריך חיים ומחזק את הגוף, וכיום היא אחת הפטריות הרפואיות הנחקרות ביותר בעולם.

אבל בין מסורת ארוכה לבין מדע מודרני, ובין פטריה במרק לבין תרופה מוזרקת, יש פערים שחשוב להבין. הרכיב המפורסם ביותר בשיטאקה, בטא-גלוקן בשם לנטינן (Lentinan), אכן זכה לאישור רגולטורי ביפן כתרופה נלווית לסרטן, אך בצורתו המטוהרת והמוזרקת, לא כקערת פטריות מוקפצות. הראיות על אכילת שיטאקה עצמה, להבדיל מהתרופה, מעודדות אך מצומצמות. במאמר נפריד בין מה שהמדע באמת מראה לבין ההייפ, נסביר את סוגיית הבטיחות הייחודית של הפטריה הזו, ולמה למרות כל מה שמרשים בה, דירגנו אותה צהוב.

מה זה שיטאקה?

שיטאקה (Lentinula edodes) היא פטריית מאכל ורפואה שמקורה במזרח אסיה, ומגדלים אותה מסחרית כבר מאות שנים. השם היפני מורכב מהמילה "שיא" (עץ מסוג מסוים) ו"טאקה" (פטריה), כי במקור היא גדלה על גזעי עצים נרקבים. הנה מה שחשוב להבין עליה:

• היא פטריה כפולת-תפקיד. בניגוד לרוב התוספים, שיטאקה היא קודם כול מזון: אחת מפטריות המאכל הנמכרות ביותר בעולם, עם טעם אומאמי עמוק. במקביל היא נמכרת כתוסף באבקה, בכמוסות ובתמציות.
• הרכיב הפעיל המרכזי הוא לנטינן. זהו בטא-גלוקן, סוג של פוליסכריד (סיב מסיס) עם שלד של בטא-(1,3)-גלוקן והסתעפויות בטא-(1,6). לנטינן הוא הרכיב שמיוחסת לו רוב הפעילות החיסונית.
• היא מכילה אריטדנין (eritadenine). תרכובת ייחודית לשיטאקה, אנלוג של אדנוזין, שנחקרה בהקשר של הורדת כולסטרול. שימו לב: היא רגישה לחום ולשטיפה במים.
• היא צפופה תזונתית. שיטאקה מספקת ויטמיני B, נחושת, סלניום, אבץ וכמות מסוימת של ויטמין D (במיוחד אם יובשה בשמש), לצד סיבים תזונתיים, ובכמות קלוריות נמוכה.

חשוב להבחין בין שלוש צורות שונות: פטריית מאכל (אכילה רגילה), תוסף תזונה (אבקה או כמוסות מהפטריה השלמה), ולנטינן מטוהר ומוזרק (תרופה). שלושתן קשורות, אך ההשפעה והראיות שונות לחלוטין בין צורה לצורה. רוב הבלבול בשיווק נובע מערבוב בין הצורות, כשטענות שמתבססות על התרופה המוזרקת מיוחסות בטעות לקערת המרק. את ההבחנה הזו נשמור לאורך כל המאמר.

הקשר למערכת החיסון: המנגנון

רוב העניין המדעי בשיטאקה מתרכז סביב מערכת החיסון, ולכן כדאי להבין כיצד הפטריה אמורה לפעול. הרעיון המרכזי הוא שבטא-גלוקנים, ובראשם לנטינן, מתפקדים כ"מאפנני תגובה ביולוגית" (Biological Response Modifiers): הם אינם הורגים פתוגנים ישירות, אלא מכווננים את המערכת החיסונית ומגייסים אותה לפעולה.

מנגנון ראשון, זיהוי הבטא-גלוקן על ידי המערכת החיסונית. לתאי חיסון יש קולטנים (כמו Dectin-1) שמזהים בטא-גלוקנים כ"דפוס" של פטריות וחיידקים. כשהמערכת מזהה את הלנטינן, היא נכנסת למצב כוננות מתון. זה מפעיל תאים כמו מקרופאגים, תאי NK (תאי הרג טבעיים) ותאי T, ומעודד הפרשת מתווכי חיסון. בכך לנטינן עשוי לתמוך ביכולת הגוף לזהות ולהגיב לאיומים.

מנגנון שני, ויסות דלקת. מעבר להפעלת תאים, יש עדויות שאכילת שיטאקה משפיעה על מתווכי דלקת בגוף. במחקר האנושי המרכזי (ראו בהמשך) נצפתה לא רק עלייה בפעילות תאי החיסון, אלא גם ירידה בסמן דלקתי. שילוב של חיסון ער יותר עם דלקת רקע נמוכה יותר הוא בדיוק הפרופיל הרצוי, מכיוון שדלקת כרונית נמוכה היא מאפיין מרכזי של הזדקנות (מה שמכונה "inflammaging").

מנגנון שלישי, אריטדנין והכולסטרול. בנפרד לגמרי מהחיסון, האריטדנין שבשיטאקה נחקר על רקע יכולתו להפחית כולסטרול. ההסבר המוצע הוא שהאריטדנין משפיע על מטבוליזם הפוספוליפידים בכבד ומשנה את אופן עיבוד הכולסטרול בו. כאן צריך זהירות מיוחדת: רוב הראיות לאפקט הזה מגיעות מבעלי חיים, ולא ברור עד כמה הוא מתורגם לאכילה רגילה של פטריות אצל בני אדם.

הראיות הנוכחיות

מחקר 1: אכילת שיטאקה ותפקוד חיסוני, ניסוי דאי ועמיתיו 2015

זוהי אחת הראיות האנושיות הישירות ביותר על אכילת שיטאקה. בשנת 2015 פרסמו דאי ועמיתיו מאוניברסיטת פלורידה ניסוי התערבות תזונתי שכלל 52 מבוגרים בריאים בגילי 21 עד 41, אשר אכלו שיטאקה מיובשת מדי יום במשך 4 שבועות, במינון של 5 או 10 גרם ביום. נדגם דם לפני ואחרי תקופת ההתערבות.

התוצאות היו מובהקות: אכילת שיטאקה במשך חודש הובילה לעלייה של כ-60% בריבוי תאי גמא-דלתא T (p קטן מ-0.0001) ולעלייה כפולה בתאי NK-T (p קטן מ-0.0001), שני סוגי תאים חשובים בהגנה החיסונית. בנוסף נצפה שיפור ביכולת התאים לבטא קולטני הפעלה, מה שמרמז על תפקוד טוב יותר, וכן ירידה בסמן דלקתי (CRP). זהו ממצא מעניין, אך חשוב לזכור: מדובר במדגם קטן של צעירים בריאים, לתקופה קצרה, ולא נמדדה הפחתה ממשית בתחלואה. השיפור הוא במדדי מעבדה, לא בהוכחה שאתם פחות תחלו.

מחקר 2: לנטינן המוזרק כתרופה נלווית לסרטן הקיבה

הראיה החזקה ביותר לכוחו של לנטינן אינה מגיעה מאכילה, אלא מתרופה. בשנת 1985 אושר ביפן לנטינן בהזרקה כמאפנן תגובה ביולוגית, תרופה נלווית לכימותרפיה בחולי סרטן קיבה, מה שהפך אותו לתרכובת הפטרייתית הראשונה בעולם שזכתה למעמד של תרופה.

סקירות של מחקרים קליניים ביפן הצביעו על כך ששילוב לנטינן מוזרק עם כימותרפיה (פלואורופירימידינים דרך הפה) האריך את ההישרדות בחלק מחולי סרטן הקיבה המתקדם, בהשוואה לכימותרפיה לבדה. זוהי עדות רצינית, אך כאן בדיוק נמצאת המלכודת הגדולה: מדובר בלנטינן מטוהר, במינון תרופתי, בהזרקה לווריד, אצל חולי סרטן, תחת פיקוח רפואי. זה אינו זהה, ואפילו לא קרוב, לאכילת פטריות שיטאקה או לבליעת תוסף. אסור להסיק מהמחקר הזה ששיטאקה במרק "מטפלת בסרטן". זו טעות מסוכנת.

מחקר 3: שיטאקה והכולסטרול, ראיות בעלי חיים בעיקר

תחום שלישי הוא השפעת השיטאקה על שומני הדם, בעיקר דרך האריטדנין. מחקרים בבעלי חיים (חולדות ועכברים) שהוזנו בשיטאקה או באריטדנין הראו ירידה בכולסטרול הכללי ובשומנים בדם, יחד עם שינויים במטבוליזם הליפידים בכבד.

הזהירות כאן קריטית. הנתונים האנושיים על אכילת שיטאקה והורדת כולסטרול חלשים, ישנים יחסית ולא עקביים, בעוד שעיקר הראיות החזקות הן מבעלי חיים. בנוסף, האריטדנין רגיש לחום ונשטף במים, כך שבישול ממושך עלול להפחית את כמותו. השורה התחתונה: אל תחליפו תרופה להורדת כולסטרול בשיטאקה, ואל תצפו שקערת פטריות תתקן לכם פרופיל שומנים בעייתי. אם בכלל יש אפקט אנושי, הוא צנוע.

מה עם נוגדי חמצון, חיידקי מעי ובריאות כללית?

מעבר לחיסון ולכולסטרול, שיטאקה נבחנה בהקשרים נוספים, אם כי הראיות שם ראשוניות. הבטא-גלוקנים והסיבים המסיסים שבפטריה משמשים כפרה-ביוטיקה, מזון לחיידקי המעי הידידותיים, מה שעשוי לתמוך בבריאות המיקרוביום. תחום זה מעניין מאוד, אך עדיין רחוק ממסקנות מבוססות לגבי שיטאקה ספציפית.

בנוסף, שיטאקה מכילה נוגדי חמצון ותרכובות עם פעילות אנטי-מיקרוביאלית במחקרי מעבדה, וכן ויטמין D כאשר היא מיובשת בשמש. כל אלה תורמים לתדמית של מזון בריא ומזין. עם זאת, חשוב לשמור על פרספקטיבה: רוב התרומות הללו הן של מזון בריא בכלל, ולא של "כדור פלא". כמו עם פירות, ירקות וקטניות, היתרון של שיטאקה הוא בהיותה חלק מתזונה מגוונת, לא כתחליף לה.

האם כדאי להתחיל לקחת שיטאקה?

זאת בדיוק הסיבה שדירגנו את שיטאקה צהוב. מצד אחד יש כאן פטריה עם ראיות אמיתיות (כולל מחקר אנושי וסטטוס תרופתי לרכיב מטוהר), מצד שני רוב התועלת הישירה לאכילה צנועה, חלק מהראיות מבעלי חיים בלבד, ויש סוגיית בטיחות ייחודית שחובה להכיר. הנה השיקולים:

• פריחת שיטאקה, הנקודה החשובה ביותר. אכילת שיטאקה חיה או מבושלת חלקית עלולה לגרום ל"דרמטיטיס השיטאקה" (Shiitake Dermatitis), פריחה אדומה ומגרדת בקווים דמויי-שוט (פלגלט) על הגוף. הסיבה היא הלנטינן, שרגיש לחום: בישול יסודי מפרק אותו ומונע את הפריחה. התופעה נדירה יחסית, חולפת מעצמה, אך לא נעימה כלל. הכלל פשוט: בשלו שיטאקה היטב, אל תאכלו אותה חיה.
• התרופה אינה הפטריה. כל הראיות המרשימות על סרטן מתייחסות ללנטינן מטוהר ומוזרק, לא לתוסף או למזון. אל תתבלבלו ואל תיתנו לשיווק לבלבל אתכם.
• התועלת מאכילה צנועה. שיפור בסמני חיסון במחקר קטן הוא מעודד, אך אינו מבטיח פחות מחלות. הורדת כולסטרול אנושית כמעט לא הוכחה.
• תופעות לוואי אפשריות. במינונים גבוהים של תוספים דווחו לעיתים אי-נוחות במערכת העיכול, נפיחות, או רגישות עורית. אנשים עם אלרגיה לפטריות צריכים להימנע.

מעבר לכך, יש קבוצות שצריכות זהירות מיוחדת. אנשים עם מחלות אוטואימוניות צריכים להתייעץ עם רופא, מכיוון ששיטאקה מעוררת את המערכת החיסונית, מה שעלול תאורטית להחמיר מצב שבו המערכת כבר תוקפת את הגוף. נשים בהריון או מניקות, אנשים שעוברים השתלה או נוטלים תרופות מדכאות חיסון, ואנשים עם הפרעות בקרישת הדם, צריכים גם הם אישור רופא לפני נטילת תוסף מרוכז. כמו תמיד, אכילה של פטריות שיטאקה מבושלות כמזון בטוחה לרוב האנשים, אך תוסף מרוכז הוא סיפור אחר.

מה כן לקחת מהמחקר?

1. אכלו שיטאקה כמזון, ובשלו אותה היטב. הדרך הבטוחה והנגישה ביותר ליהנות מהפטריה היא פשוט לבשל אותה ולשלב אותה בתזונה. בישול יסודי גם מונע את פריחת השיטאקה. אל תאכלו אותה חיה.
2. אל תצפו שהיא תרפא או תחליף תרופה. שיטאקה אינה מטפלת בסרטן ואינה תחליף לתרופה להורדת כולסטרול. היא תוספת בריאה, לא טיפול רפואי.
3. אם בוחרים תוסף, בחרו מותג אמין. חפשו תמצית סטנדרטית עם בדיקת צד-שלישי לטוהר ולמתכות כבדות, ושמרו על מינון סביר. תוסף מרוכז אינו זהה למזון.
4. בדקו אם אתם בקבוצת סיכון. מי שעם מחלה אוטואימונית, הריון, מצב לאחר השתלה, תרופות מדכאות חיסון או אלרגיה לפטריות, צריך אישור רופא לפני נטילת תוסף.
5. חשבו על המכלול, לא על פטריה בודדת. היתרון של שיטאקה הוא בהיותה חלק מתזונה עשירה בצמחים, פטריות וסיבים, לא כקסם נקודתי.

למי שמעוניין בכל זאת לנסות תמצית שיטאקה איכותית, אפשר לרכוש שיטאקה ב-iHerb ולבחור מותגים שמפרסמים בדיקות מעבדה. אבל זכרו: עם פטריות רפואיות, ההבדל בין מזון לתרופה הוא הכול. כדי לבדוק אילו תוספים באמת מתאימים למטרות שלכם, כולל חיזוק מערכת החיסון, לפי הגיל והמצב שלכם, אפשר להשתמש בבודק התוספים האישי שלנו שמדרג כל תוסף לפי איכות הראיות.

הפרספקטיבה הרחבה

שיטאקה היא דוגמה מצוינת לפער בין שלוש רמות של ראיות: מזון, תוסף ותרופה. מצד אחד, מדובר באחת הפטריות הרפואיות הנחקרות ביותר, עם מחקר אנושי שמראה שיפור בסמני חיסון ועם רכיב מטוהר (לנטינן) שזכה למעמד של תרופה מאושרת לסרטן ביפן. מצד שני, רוב הראיות המרשימות נוגעות לתרופה המוזרקת, לא לפטריה בצלחת, והתועלת הישירה מאכילה צנועה הרבה יותר. כשמוסיפים לכך את סוגיית פריחת השיטאקה, מתקבל פרופיל קלאסי של תוסף צהוב: מבוסס ומעניין, אך דורש פרופורציות והבנה.

הלקח המעשי כפול. ראשית, אל תתנו לסטטוס המרשים של התרופה לבלבל אתכם: אכילת שיטאקה היא מנהג תזונתי בריא ומומלץ, אך אינה טיפול רפואי, ובשלו אותה היטב כדי להישאר בטוחים. שנית, חשוב לזכור שפטריה אחת, מרשימה ככל שתהיה, אינה מחליפה את היסודות. חיסון בריא ואריכות חיים נבנים מתזונה מגוונת, שינה, פעילות גופנית, ניהול לחץ והפחתת דלקת כרונית, ושיטאקה יכולה להיות בהם תורם קטן, טעים ובטוח. וזו בדיוק הזווית שאנחנו מחזיקים כאן: לדרג כל תוסף לפי מה שהמדע באמת מראה, להבחין בין מזון לתרופה, ולדעת מתי לשמור על זהירות.

הפניות:
Dai X. et al., Consuming Lentinula edodes (Shiitake) Mushrooms Daily Improves Human Immunity: A Randomized Dietary Intervention in Healthy Young Adults, Journal of the American College of Nutrition, 2015;34(6):478-487 (DOI: 10.1080/07315724.2014.950391)
Ina K. et al., The Use of Lentinan for Treating Gastric Cancer, Anti-Cancer Agents in Medicinal Chemistry, 2013;13(5):681-688
Shiitake flagellate dermatitis, DermNet (review of raw/undercooked shiitake skin reaction)