אובריי דה גריי טראנס: שובר את הקיפאון התודעתי

ההרצאה הזו של אובריי דה גריי היא אחת ההרצאות המכוננות בתחום אריכות החיים המודרני, וגם אחת המעוררות ביותר למחשבה. דה גריי, ביו-גרונטולוג בריטי, יו"ר עמותת LEV Foundation ומייסד SENS Research Foundation, הקדיש שלושה עשורים לטענה אחת ספציפית: ההזדקנות היא בעיה הנדסית, ופתרון שלה הוא רק עניין של זמן וכסף. אבל לפני שמדברים על המדע, הוא רוצה לדבר על משהו אחר לגמרי: למה החברה לא רוצה לשמוע על זה בכלל. הוא קורא לתופעה הזאת Pro-ageing Trance, טראנס בעד הזדקנות, ולטענתו זאת המכשלה האמיתית, לא המדע.

על מה הסרטון

דה גריי פותח בשאלה פילוסופית פשוטה: למה כשמדברים על מחלות לב, סרטן או אלצהיימר, כולם מסכימים שצריך לרפא, אבל כשמדברים על הזדקנות עצמה, הסיבה המאחדת מאחורי כל המחלות האלו, נתקלים בהתנגדות, באירוניה או באדישות? התשובה שלו: החברה נמצאת בטראנס תודעתי, מנגנון הגנה פסיכולוגי שמאפשר לבני אדם לחיות עם הידיעה שיזדקנו וימותו. הטראנס הזה, הוא טוען, מצויין כל עוד אין ברירה. אבל ברגע שיש סיכוי טכנולוגי להתערב, הטראנס הופך לאויב הגדול ביותר של המחקר. אנשים לא מבקשים מימון לרפואה שמאריכה חיים בעשורים, כי אפילו לחשוב על זה מרגיש להם מעט מטריד.

אחרי שהוא מבסס את הטיעון הפסיכולוגי, דה גריי עובר למפת הדרכים הטכנית שלו, SENS, ראשי תיבות של Strategies for Engineered Negligible Senescence, אסטרטגיות להנדסת הזדקנות זניחה. ההיגיון בבסיס: במקום לנסות לעצור את כל התהליכים הביולוגיים שמייצרים נזק, מספיק לתקן את הנזק עצמו כל כמה שנים, וכך לשמור על הגוף במצב פונקציונלי לאורך זמן בלתי מוגבל. דה גריי מזהה שבע קטגוריות של נזק תאי שמצטברות עם הגיל: מוטציות בגרעין התא, מוטציות במיטוכונדריה, הצטברות פסולת בתוך התאים, פסולת בין התאים, אובדן תאים שלא מתחדשים, תאי זומבי שמסרבים למות, וקשרים מצולבים בין חלבונים. לכל אחת מהן, הוא מציג את ההתערבות התיאורטית שתתקן אותה. הוא מתעקש: הרשימה הזאת סגורה. כל מה שצריך זה לפתח כלים לתקן את שבעת סוגי הנזק האלה, וההזדקנות תהיה פתירה.

בחלק האחרון של ההרצאה, דה גריי חוזר לפילוסופיה. הוא מדבר על למה הציבור מתנגד אינטואיטיבית לרעיון של אריכות חיים קיצונית, על הטיעונים הצפויים כמו צפיפות אוכלוסין, אי שוויון או שעמום, ועונה עליהם אחד אחד. הקו המוביל שלו: אם הייתם מציעים לבן 30 לקבל את הבריאות והאנרגיה של בן 30 בעוד עשורים, הוא היה מסכים מיד. ההתנגדות מגיעה רק כשמדברים על זה בהקשר של עוד 30 שנות חיים. כלומר, ההתנגדות לא לבריאות, היא לרעיון של חיים ארוכים. וזה, לטענתו, בדיוק הטראנס בפעולה.

למה כדאי לצפות

זאת הרצאה חובה לכל מי שמתעניין באריכות חיים לא רק כמדע אלא גם כפילוסופיה. רוב התוכן שיוצא היום על הזדקנות מתמקד במחקרים ספציפיים, סירטואינים, NMN, סנוליטיקה, יאמאנקה, אבל מעט מאוד עוסקים בשאלה היסודית יותר: למה החברה לא רצה להוציא על זה את אותו תקציב שמוציאים על מלחמה בסרטן? דה גריי הוא המתקשר הברור ביותר של השאלה הזו, וגם של התשובה.

הסגנון של דה גריי מאתגר. הוא לא משוויץ ולא מנסה למכור תוסף, הוא רק טוען טענה אחת ברציפות כבר 30 שנה. חלק מהקהילה המדעית עדיין חושב שהוא מוגזם, אבל גם המבקרים שלו מודים שהמסגרת של שבע קטגוריות הנזק שלו הפכה לקנון בתחום, ושהוא אחראי במידה רבה לזה שאריכות חיים הפכה לדיסציפלינה מדעית לגיטימית במקום פרינג'. גם אם לא תסכימו עם כל מילה שהוא אומר, אחרי 50 דקות איתו הדרך שבה אתם חושבים על הזדקנות תהיה שונה. וזאת, בסופו של דבר, המטרה האמיתית של ההרצאה הזו.

צפיה מהנה!