נשים רבות מודעות לכך שתוחלת החיים מתארכת, ומבינות שזוהי הזדמנות לשמור על בריאותן, פוריותן וחיוניותן לאורך זמן רב יותר.
הן שואפות לעכב ואף לעצור, ככל האפשר, את הופעת סימני הגיל, על מנת ליהנות מחיים מלאים ובריאים למשך שנים רבות יותר.

גיל המעבר (הנקרא גם גיל הבלות או מנופאוזה) הוא תהליך טבעי בחיי כל אישה, גיל המהווה צומת דרכים משמעותי בין תקופות הפוריות לבין גיל השלישי.

מהו גיל המעבר?

משבר גיל המעבר מוגדר כירידת ייצור האסטרוגן והפרוגסטרון, הורמונים נשיים המופרשים על ידי השחלות.
ירידה זו גורמת למגוון שינויים פיזיולוגיים ונפשיים אצל נשים, ומתאפיינת בעיקר בהפסקת הווסת.

מתי מתחיל גיל המעבר?

גיל המעבר מתחיל בדרך כלל בין גיל 45 ל-55, אך ייתכן שיחל גם קודם לכן או מאוחר יותר.
גיל התחלת גיל המעבר מושפע מגורמים גנטיים, אורח חיים וגורמים סביבתיים.

השפעות גיל המעבר:

השפעות גיל המעבר מגוונות ומשתנות מאישה לאישה. תופעות נפוצות כוללות:

• גלי חום: התקפי חום פתאומיים המלווים בזיעה, צמרמורות וסחרחורת.
• הפרעות שינה: קושי להירדם, התעוררות מרובה בלילה ואיכות שינה ירודה.
• שינויים במצב הרוח: ירידה במצב הרוח, רגזנות, עצבנות ודיכאון.
• יובש בנרתיק: יכול לגרום לאי נוחות וגירוי במהלך יחסי מין.
• שינויים במחזור הווסת: אי סדירות, דימום מוגבר או מופחת, והפסקה מוחלטת של הווסת.
• שינויים במשקל: נטייה לעלייה במשקל, בעיקר באזור הבטן.
• אוסטאופורוזיס: ירידה בצפיפות העצם, המגבירה את הסיכון לשברים.

משך גיל המעבר:

גיל המעבר נמשך בדרך כלל מספר שנים, 7-10 בממוצע.
לאחר הפסקת הווסת, נשים נכנסות לגיל השלישי.

בממלכת החי, גיל המעבר נדיר למדי.
למעשה, רק חמישה מינים ידועים כעוברים תהליך זה, בו השחלות מפסיקות לפעול.
ארבעה מהם – לווייתנים קטלניים, לווייתנים קצרי סנפיר, לבנתן ונרוויתים – חיים מתחת למים.
המין החמישי, כמובן, הוא בני האדם.

נס המלטונין: הבטחות הנעורים והפוריות?

האם מלטונין הוא המפתח לעיכוב הזדקנות והפיכת גיל המעבר?

נשים רבות ברחבי העולם נושאות עיניים אל איטליה, שם ד”ר וולטר פיירפאולי, רופא ידוע, מציע טיפול ייחודי המבוסס על מלטונין, הורמון המכונה “הורמון השינה”. ד”ר פיירפאולי קורא לטיפול זה “נס המלטונין” וטוען כי הוא מסוגל לעכב את ההזדקנות ולהפוך את גיל המעבר.

מחקר פורץ דרך?

עוד בשנת 2001 פרסם ד”ר פיירפאולי מחקר שהציג תוצאות מרשימות:
נשים שנטלו מלטונין במשך תקופה ארוכה דיווחו על שיפור משמעותי בבריאותן הכללית, עיכוב בתופעות גיל המעבר ואף מקרים של חזרה לפוריות.
אחד המקרים המרתקים ביותר היה של אישה שהצליחה להיכנס להריון באופן טבעי שלוש שנים לאחר שהפסיקה לקבל מחזור.

הסבר מדעי?

ד”ר פיירפאולי מסביר את יעילותו של המלטונין בהגנה על בלוטת יותרת המוח, האחראית על ייצור הורמונים רבים, ביניהם הורמונים הקשורים לפוריות והזדקנות.
לטענתו, נטילת מלטונין מסייעת לשמור על תפקוד תקין של בלוטה זו, ובכך מעכבת את התהליכים הביולוגיים המובילים להזדקנות ולגיל המעבר.

המלצה גורפת?

ד”ר פיירפאולי מאמין בתוקף שכל אישה צריכה להתחיל ליטול מלטונין בהקדם האפשרי, גם אם היא אינה מעוניינת להאריך את הפוריות שלה.
הוא סבור שמלטונין מספק תועלות בריאותיות רבות, החל ממניעת סרטן השד ועד לשמירה על איזון מוחי תקין.

טיפול ייחודי:

עם זאת, חשוב לציין כי סוג המלטונין שד”ר פיירפאולי משתמש בו אינו זמין בשום מקום בעולם מלבד באיטליה.
נשים שמעוניינות לטפל בשיטה זו נדרשות להגיע למרפאה שלו באיטליה ולעבור תהליך טיפול ייחודי.

.

טיפול מבוסס על שימוש בפלזמה עשירה בטסיות דם (PRP)

צוות חוקרים בראשות ד”ר אנג’לוס ספאקיאנודיס פיתח טיפול חדשני העשוי להחזיר לאחור את שעון הפוריות לנשים שחוו גיל המעבר מוקדם.
הטיפול מבוסס על שימוש בפלזמה עשירה בטסיות דם (PRP), חומר המופק מדם האישה עצמה וידוע ביכולתו לקדם ריפוי רקמות.

מנגנון הפעולה:

החוקרים מאמינים ש-PRP פועל על ידי גירוי התחדשות תאי גזע בשחלות.
תאי גזע אלה, המצויים במספר קטן גם לאחר גיל המעבר, מסוגלים לייצר ביציות חדשות.
PRP עשוי לעודד תאים אלה לחדש רקמות ולייצר הורמוני ביוץ, וכתוצאה מכך להחזיר את המחזור החודשי ויכולת הפוריות.

תוצאות מעודדות:

בניסוי קליני ראשון, הצוות הזריק PRP לשחלות של 30 נשים בגילאי 46 עד 49, כולן רוצות להביא ילדים לעולם.
כתוצאה מהטיפול, אצל כ-67% מהנשים חזרה הווסת, והצוות הצליח לבודד ולהפרות ביציות מרובן.

המשך פיתוח:

הצוות עדיין לא השתיל שום עובר בנשים לאחר גיל המעבר, אך מתכנן לעשות זאת בחודשים הקרובים.
במקביל, הם חוקרים את השפעות PRP על בריאות נשים שאינן מנסות להרות, תוך בחינת פוטנציאל הטיפול לעכב תסמיני גיל המעבר ולשפר את בריאות מערכות רבות בגוף.

מחקר חדש מספק תוצאות מוצלחות בהצערת השחלות!

המחקר, שבוצע על ידי צוות חוקרים מנוסה, כלל 469 נשים, קבוצת הנשים הגדולה ביותר שנבדקה עד כה בתחום טיפולי רוורס-אייג’ינג ופוריות.
המחקר התמקד בבחינת יעילותו של טיפול PRP, המבוסס על הזרקת פלזמה עשירה בטסיות דם לשחלות, בגירוי התחדשות רקמות ותפקודן.

תוצאות מעודדות:

המחקר הוא מחקר תצפיתי חוזר, והכללו בו נשים בגיל הרבייה שיש להן לפחות שחלה אחת,
נשים שיש להן היסטוריה של חוסר פוריות, שינויים הורמונליים, חוסר מחזור וכשל תאי השחלה מוקדם.
במהלך הייעוץ הראשון של החולה, נרשמה היסטוריה רבייתית מפורטת, נערך סריקה פלבית לגודל השחלות,
ונערך ניתוח הורמונלי להורמון המשחרר פוליקולים (FSH), ההורמון האנטי-מילריאני (AMH), אסטרוגן (E2), והורמון משחרר לוטאין (LH).

במחקר, 469 נשים עם היסטוריה של חוסר פוריות, שינויים הורמונליים, חוסר מחזור, וכשל תאי השחלה מוקדם, שהוקלטו רמות הורמונליות שלהן עד ארבעה חודשים לאחר הטיפול, נכללו במחקר.
הנפח של הדם המיצוני שנדרש להכין 6-8 מ”ל של פלזמה עשירה בטסיות (PRP) להזרקה היה 40-60 מ”ל.
הריכוז ההתחלתי של הטסיות בדגימת הדם המיצונית היה כ-25000/μL, בעוד שה-PRP שהוכן היה בריכוז של 900,000/μL.
נפח של כ-2-4 מ”ל לשחלה, בהתאם לנפח השחלה, הוזרק לתוך השחלה.

ההתערבות של PRP הייתה עם השפעות משמעותיות על ריכוז ה-FSH ברמה של α = 0.05.
נראו עליות סטטיסטיות משמעותיות בערכים הנורמליים של FSH ו-E2 לאחר שלושה וארבעה חודשים לאחר ההתערבות של PRP לכל קבוצות הגיל.

המסקנות מהמחקר הן שהתוצאות של המחקר מראות שהזרקת PRP לתוך השחלה משפיעה על שיפור הרקמה השחלתית והפונקציה.
מחקרים קליניים מבוקרים עתידיים נדרשים כדי להאיר את השימוש ב-PRP בהתחדשות השחלות לפני שמציעים אותו באופן רגיל דרך טיפול קליני.

מחקר נוסף

התמקד בחקר השינויים שחלים בשחלות האנושיות עם הגיל.
החוקרת צברה ידע נרחב בנושא, והמחקר שלה מציג תגליות פורצות דרך העשויות להשפיע משמעותית על הבנתנו את תהליך ההזדקנות הנשית ועל פיתוח טיפולים חדשים.

אתגר השגת רקמות:

אחד האתגרים הגדולים ביותר בחקר הזדקנות השחלות הוא השגת רקמות מתאימות למחקר.
החוקרת הצליחה להתגבר על אתגר זה באמצעות שיתוף פעולה עם 15 מתנדבות שתרמו את שחלותיהן לאחר ניתוח.
שחלות אלו חולקו לשלוש קבוצות גיל: צעירות (18-28 שנים), בגיל העמידה (36-39 שנים) ומבוגרות יותר (47-49 שנים).

טכניקות חדשניות לחקר ביטוי גנים:

המחברים השתמשו בטכניקות מתקדמות המאפשרות מדידת ביטוי גנים ברמת תא בודד.
טכניקות אלו אפשרו להם לנתח את השינויים שחלים בביטוי הגנים בשמונה סוגים שונים של תאי שחלה לאורך הגיל.

ממצאים מרתקים:

ניתוח מעמיק של ביטוי גנים גילה תמונה מורכבת של שינויים שחלים בשחלות עם הגיל.
נמצא כי:

• הבדלים משמעותיים בביטוי הגנים: קיימים הבדלים משמעותיים בביטוי גנים בין שחלות של נשים בגיל הפריון לבין שחלות של נשים בגיל המעבר. הבדלים אלו משקפים שינויים בתפקודים ובמאפיינים של תאי השחלה לאורך הגיל.
• הזדקנות תאית כגורם מרכזי: נמצא כי הזדקנות תאית היא גורם מרכזי בהזדקנות השחלות. תאים מזדקנים בשחלה מאופיינים בתפקוד ירוד, פגיעה ביכולת התחדשות, וצטברות נזקים מולקולריים.
• קשר בין הזדקנות תאית לדלקת: נמצא קשר בין הזדקנות תאית לבין דלקת בשחלות. תאים מזדקנים מפרישים מולקולות דלקתיות, אשר גורמות לנזק נוסף לתאים בריאים ותורמות להתקדמות תהליך ההזדקנות.
• FOXP1: גורם שעתוק מרכזי: זוהה גורם שעתוק מרכזי המווסת את תהליכי ההזדקנות בשחלה – FOXP1. רמות ה-FOXP1 יורדות עם הגיל, מה שמקדם את תהליך ההזדקנות.
• קוורצטין: תקווה חדשה לטיפול: קוורצטין, תרכובת טבעית בעלת תכונות אנטי-אייג’ינג, הוכח כמעכב הזדקנות של תאי שחלה ומסייע בשיפור רזרבות השחלות בעכברים.

ניסוי מפורט על השפעת FOXP1:

החוקרים ערכו ניסוי נוסף בו בדקו את השפעת FOXP1 על הזדקנות השחלות.
הם הפחיתו את רמות ה-FOXP1 בתאי גרנולוזה של עכברים וצפו בהשפעה על תהליך ההזדקנות. נמצא כי:

• הזדקנות מואצת של השחלות: הפחתת FOXP1 הובילה להזדקנות מואצת של השחלות בעכברים.
• שינויים בדפוסי ביטוי גנים: נצפו שינויים משמעותיים בדפוסי ביטוי גנים בתאי גרנולוזה עם רמות FOXP1 מופחתות.
  שינויים אלו קשורים לתהליכי הזדקנות ידועים.
• עלייה במרקרים של הזדקנות: נצפו עליות ברמות של מרקרים הקשורים להזדקנות תאית, כגון פעילות SA-β-gal והצטברות ליפופוסין.
• מוות מוגבר של תאים: יותר תאי גרנולוזה מתו באפופטוזיס (מוות מתוכנת של תאים) בעכברים עם רמות FOXP1 מופחתות.

מסקנות:

ממצאי המחקר תורמים רבות להבנתנו את מנגנוני ההזדקנות של השחלות האנושיות. נמצא כי:

• הזדקנות תאית היא גורם מרכזי בהזדקנות השחלות.
• גורם שעתוק בשם FOXP1 משחק תפקיד מרכזי בוויסות תהליכי ההזדקנות בשחלה.
• הפחתת רמות FOXP1 מובילה להזדקנות מואצת של השחלות.
• קוורצטין, תרכובת טבעית בעלת תכונות אנטי-אייג’ינג, עשויה להוות טיפול פוטנציאלי להזדקנות השחלות.

הפניות:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11226744/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7355907/
https://www.worldscientific.com/doi/10.1142/S2661318223500032
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10243509/
https://www.ivf-embryo.gr/en/prp-ovarian-rejuvenation
https://www.bloomberg.com/features/2023-menopause-age-drugs-women-longevity/
https://www.nature.com/articles/s43587-024-00607-1
https://academic.oup.com/humupd/article/18/1/73/853086?login=false
https://www.nature.com/articles/nrm3823
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32005271/
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S001429992400027X