מדענים מאוניברסיטאות אמסטרדם ומאסטריכט פותחים צוהר חדש להבנת תהליך ההזדקנות ברמה התאית, ומציעים גישות חדשות אפשריות להאטת התהליך ולשיפור איכות החיים.
מחקר פורץ דרך זה, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Aging, חושף קשר מפתיע בין סוג ספציפי של שומן, המכונה bis (monoacylglycero) phosphates (או BMPs), להזדקנות רקמות.

“בעבר, הרעיון שניתן לעצור או להאט את ההזדקנות נתפס כמדע בדיוני,”
מציין ריקלט הוטקופר, פרופסור במעבדה למחלות מטבוליות גנטיות באוניברסיטת אמסטרדם.
“המחקר שלנו פותח צוהר חדש להבנה עמוקה יותר של תהליך ההזדקנות ברמה התאית, ומציב בפנינו אפשרויות חדשות להתערבות.”

ממצאים פורצי דרך:

במסגרת המחקר, צוות חוקרים ניתח עכברים ורקמות אנושיות לפני ואחרי פעילות גופנית.
ניתוח זה גילה כי רמות ה-BMPs עלו באופן משמעותי בכל הרקמות שנבדקו בעכברים מבוגרים יותר.
ממצא דומה נצפה גם בביופסיות שרירים של אנשים מבוגרים.

גילוי זה מעלה מספר שאלות מרתקות:

• מהו הקשר המדויק בין BMPs להזדקנות? 
  האם BMPs תורמים באופן ישיר לתהליך ההזדקנות, או שהם מהווים תוצאה נלווית?
• אילו השפעות יש להצטברות BMPs על תפקוד הרקמות? 
  האם BMPs פוגעים בתפקוד התאי, או שהם ממלאים תפקיד אחר בתהליך ההזדקנות?
• האם ניתן למנוע או להפחית את הצטברות BMPs? 
  האם פעילות גופנית היא הדרך היחידה להשפיע על רמות BMPs, או שישנן דרכים נוספות להתערבות?

פעילות גופנית עשויה להוות מפתח להאטת ההזדקנות:

המחקר מצא כי פעילות גופנית של שעה ביום הובילה לירידה משמעותית ברמות ה-BMPs בביופסיות שרירים של נבדקים.
ממצא זה מעורר תקווה ומצביע על פעילות גופנית כגורם אפשרי להאטת תהליך ההזדקנות ברמה התאית.

השלכות רחבות:

המחקר פורץ דרך זה פותח אפשרויות חדשות רבות למחקר ולפיתוח טיפולים חדשים למחלות הקשורות לגיל.
הבנה מעמיקה יותר של הקשר בין BMPs להזדקנות עשויה להוביל לפיתוח אסטרטגיות מניעתיות יעילות, טיפולים תרופתיים חדשניים ואף גישות חדשניות לרוורס-אייג’ינג.

לסיכום, מחקר זה מהווה צעד משמעותי קדימה בהבנת תהליך ההזדקנות ברמה התאית ומציע תקווה חדשה לאפשרות להאטת התהליך ולשיפור איכות החיים לאורך החיים.

הפניות:
https://www.nature.com/articles/s43587-024-00595-2