פרופסור דייויד סינקלייר מאוניברסיטת הרווארד: בקרה על הזדקנות תהיה אפשרית בעוד כעשר שנים

פרופסור דייויד סינקלייר, גנטיקאי וחוקר אריכות ימים מאוניברסיטת הרווארד, מאמין שהזדקנות היא מחלה ושאם המחקר בטיפולים למניעת הזדקנות יימשך, אנשים יוכלו לחיות עד גיל 120.

בראיון שנערך לאחרונה, אמר סינקלייר: "אנחנו רואים שרוב האנשים לא מאמינים שזה אפשרי כי זה אף פעם לא קרה. אבל אנחנו יודעים, בדיוק כמו האחים רייט, שיש לנו את הידע ואת תחילת המידע כדי לבצע היפוך של ההזדקנות… זו באמת רק שאלה של מתי."

"ואני מאמין שזה יקרה בעשור הקרוב, אולי אפילו קצת יותר מוקדם, שנוכל לשלוט בגיל הביולוגי שלנו."

סינקלייר, מחבר רב המכר "תוחלת חיים: למה אנחנו מזדקנים – ולמה אנחנו לא חייבים" הוא פרופסור מן המניין במחלקה לגנטיקה במרכז ע"ש פול גמיש לחקר הביולוגיה של ההזדקנות בבית הספר לרפואה של הרווארד.

סינקלייר, הידוע ביותר בזכות עבודתו על הבנת הסיבות להזדקנות ודרכים להאט את ההשפעות שלה במשך למעלה מ-30 שנה, וגם אחד מ-"100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם" של מגזין טיים, דיבר עם העיתון הקוריאני הכלכלי על מחקר אריכות הימים שלו בנוגע לטיפולים בהזדקנות כמחלה.

שאלות ותשובות

שאלה: פרופסור סינקלייר, אנא הסבר בפירוט את החשיבות של המחקר שלך נגד הזדקנות ואיך הוא משפיע על העתיד האנושי.
תשובה: היו כמה רגעים בהיסטוריה האנושית שבהם אירוע כלשהו שינה את העולם כל כך שהוא כבר לא יכול להיות אותו הדבר לעולם.

טיסה היא דוגמה מצוינת. זה היה באמת רגע שבו דברים לעולם לא היו נורמליים לפני האחים רייט. זה היה עולם שבו רק ציפורים יכלו לעוף, … עד לאחים רייט, רוב האנשים האמינו שטיסה היא דבר בלתי אפשרי. אבל ברגע שזה קרה, כולם היו חייבים להאמין בזה.

ומה שיקרה עם מחקר ההזדקנות זה אותו הדבר. אנחנו רואים שרוב האנשים לא מאמינים שזה אפשרי כי זה אף פעם לא קרה. אבל אנחנו יודעים, בדיוק כמו האחים רייט, שיש לנו את הידע ואת תחילת המידע כדי לבצע היפוך של ההזדקנות. אז זו כבר לא שאלה של האם זה יקרה. זו באמת רק שאלה של מתי.

ואני מאמין שזה יקרה בעשור הקרוב, אולי אפילו קצת יותר מוקדם, שנוכל לשלוט בגיל הביולוגי שלנו… ונסתכל אחורה על היום הזה ונגיד שאנשים מתו כשהם לא היו צריכים למות בטרם עת… אני לא אומר שאנחנו הולכים לרפא את ההזדקנות, אבל אני כן אומר שאנחנו מתים ממחלות מיותרות.

שאלה: האם תוכל לפרט על זה?
תשובה: עם הטכנולוגיה של היום שזמינה בחזית המדעית עם בדיקות הדנ"א, סריקת הגוף, (ו) בדיקות הדם, המסכים הקטנים האלה, המוניטורים האלה, משגיחים יותר ויותר טוב על הגוף שלנו. אני מאמין שהגורמים העיקריים לתמותה בחברה כיום הם ברי מניעה… אני מתכוון שכבר לפני כמה שנים ראיתי שאנחנו צריכים לחלות לפני שהלכנו לרופא והיה לנו גידול וסרטן ואז זה היה לעיתים קרובות מאוחר מדי. אנחנו עכשיו נמצאים בנקודת זמן בהיסטוריה שבה אתה לא צריך לחלות לפני שאתה יכול למצוא גידול ולהסירו.

שאלה: עם שילוב של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות ומחקר נגד הזדקנות, האם יתאפשר לאנשים לחיות יותר מ-150 שנה?
תשובה: אני לא יודע לגבי 150. זה זמן רב, אבל אנחנו יודעים שאנשים יכולים לחיות עד 120.

אז גיל המוות הממוצע הוא 80 כרגע… אז יש לנו 40 שנה שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים לשחק איתן מעבר ל-120. אני חושב שזה יהיה אפשרי לא מיד, אבל זה אותו דבר עם האחים רייט… זה לקח עשרות שנים, אבל אני יודע בדיוק כמו האחים רייט שהיום הזה יגיע שבו יהיו לנו תרופות שיכולות באמת להפוך את ההזדקנות. ולא רחוק היום שאנשים יחיו עד גיל 150 בצורה בריאה.

זה לא כאילו בעוד 10 שנים כולם יחיו עד 120 כי התרופות האלה לא יהיו זמינות באופן נרחב, הן עשויות להיות יקרות וייתכן שתצטרך שלוש או ארבע תרופות כדי להגיע ל-120. אבל זה יהפוך ליותר ויותר נפוץ באותה דרך עם כל הטכנולוגיות החדשות.

שאלה: מבין שלושת שיטות העיקריות נגד הזדקנות – תכנות מחדש של תאים, חיסול תאי זומבים עם תרופות סנוליטיות ופיתוח תרופות המחקות גנים ספציפיים שנמצאו באיברים ורקמות, מה תהיה הראשונה שתהפוך למסחרית?
תשובה: ובכן, שתי השיטות המתקדמות ביותר הן מספר שתיים ומספר שלוש. מספר שתיים, הייתה הצלחה בבני אדם בשיפור הראייה בניוון מקולרי, הריגת תאי זומבים ברשתית.

ובמקרה של מספר שלוש, … יש לנו מולקולות שמפעילות את גני הסירטואין ואלה נבדקו בבני אדם. והן משפרות את הבריאות וייתכן שיהיו בשוק בשנים הקרובות.

שני סוגי התרופות. מספר אחד, התכנות מחדש לא נבדק בבני אדם עדיין. הכי קרוב לזה נבדק בקופים וזה נעשה בחברה שלי, בשם Life Biosciences, ושם זה עובד ממש טוב כדי לרפא עיוורון. כן, אז אנחנו רוצים לבדוק את התרופה בגלאוקומה בבני אדם בשנה הבאה.

שאלה: ספר לי על החשיבות של ממצאי המחקר שלך על עכברים עיוורים שעברו תכנות מחדש שפורסמו לאחרונה בכתב העת "Cell".
תשובה: מה שחשוב בזה היה לא שריפאנו עיוורון אלא שהראינו שאפשר להפוך את ההזדקנות בבטחה. אף אחד לא עשה את זה קודם. זה הגיע עם מחלה או סרטן. ומצאנו דרך שהיא סופר בטוחה שלא גורמת לסרטן לא משנה מה אתה עושה, לעת עתה בחיות.

והנקודה החשובה השנייה היא שלא בחרנו בעין כי זה היה קל. בחרנו בה כי זה היה קשה. ומה שזה אומר הוא שזה אמור לעבוד גם בשאר הגוף.

עכשיו אנחנו הופכים את ההזדקנות במוח של עכברים וזה אמור לעבוד ברקמות אחרות. זה רק ההתחלה. העין היא לא העניין. העין הייתה המקרה הראשון.

שאלה: ספר לי איך הרחבת את המחקר שלך.
תשובה: יצרנו וירוס שמכוון למוח העכבר וכך גרמנו לעכבר לזכור דברים שוב וללמוד שוב. אז מה שאנחנו עושים עכשיו זה לתת לעכברים את הווירוס בחלקים שונים של הגוף או בכל הגוף.

שאלה: בהתחשב בכך שהמחקר על האטת ההזדקנות עדיין נמצא בחיתוליו, האם היפוך ההזדקנות הוא עתיד רחוק?
תשובה: לפני 10 שנים נחשבתי משוגע כשדיברתי על היפוך ההזדקנות. למעשה, מישהו אמר לי שאני לא צריך להשתמש במילים האלה, אבל עכשיו זה נורמלי לדבר על היפוך ההזדקנות, לא רק להאט אותה.

אנחנו יכולים לראות בבירור שישנן תרופות שכשנותנים אותן לעכברים הם מתנהגים בצורה צעירה יותר, יש להן יותר כוח וסיבולת… היפוך הוא אמיתי.
הוא ממש מעבר לפינה.

שאלה: כפי שאמרת, ההזדקנות היא הגורם העיקרי שגורם לתסמינים כמו סרטן וסרקופניה.
אבל ה-FDA עדיין לא סיווג את ההזדקנות כמחלה. מה דעתך על זה?
תשובה: נכון. הייתי האדם הראשון שאמר שהזדקנות צריכה להיות מחלה. ושוב, זה נחשב משוגע לפני 10 שנים.
עכשיו הרבה מדענים מסכימים על זה.

ההגדרה של מחלה היא שאנשים חולים ומתים. זה מה שההזדקנות עושה.

וה-FDA כבר פתוח להצהיר על הזדקנות כמצב בר טיפול. הם פשוט רוצים לראות הוכחות שזה אפשרי. ולכן הניסוי TAME, או Targeting Aging with Metformin, נמצא בעיצומו.

(ניסוי TAME הוא סדרה של ניסויים קליניים ארציים בארה"ב שנמשכים שש שנים כדי לאשר את היעילות של מטפורמין, תרופה שאושרה על ידי ה-FDA בהצלחה לטיפול בסוכרת במשך יותר מ-60 שנה, בעיכוב התפתחות או התקדמות של מחלות כרוניות הקשורות לגיל.)

הם רק התחילו וזה נועד להראות ל-FDA שאפשר לטפל בהזדקנות. אני מקווה שבעוד חמש שנים, ה-FDA יסווג את ההזדקנות כמחלה.

שאלה: האם יש משהו שאתה רוצה להגיד לקוראים?
תשובה: אני רוצה לסיים בכך שאדבר על אבי. הוא ההפך מאמי. אמי לא אכפת לה מבריאותה. היא עישנה, לא עשתה פעילות גופנית, לא אכלה בצורה בריאה במיוחד והיא מתה בייסורים במשך 20 שנה בגיל 70.

אבי הסתכל על המדע, הסתכל על המחקר שלי, התחיל לעשות פעילות גופנית והתחיל לדלג על ארוחות בשנות ה-60 לחייו. הוא בן 84 עכשיו. הוא מרגיש כמו שהרגיש כשהיה בן 40. אין לו מחלות… אין לו אפילו כאב קטן. הוא יכול לראות בצורה מושלמת. הוא אפילו לא צריך משקפיים כדי לנהוג בלילה והוא נהנה מזמן חייו.

זה סוג החיים שאני רוצה שיהיה לכולם, לא למות בשנות ה-70 שלהם בצורה נוראית ולא לדאוג ממחלות לב וסרטן…
לא הייתה לו בעיה לעלות על מטוס והוא פשוט עבר ברחבי אירופה במשך חודשיים. אתה יודע, זה לא בן 84 טיפוסי.

שאלה: האם אתה אופטימי לגבי עתיד האנושות בהקשר של הזדקנות?

תשובה: כן, אני מאוד אופטימי. אני חושב שאנחנו עומדים בפני עידן חדש של בריאות ואריכות ימים. יש לנו את הידע, הטכנולוגיה והמשאבים כדי לעשות זאת. אנחנו רק צריכים להמשיך במחקר ובפיתוח.

שאלה: מהן ההמלצות שלך לאנשים שרוצים לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר?

תשובה: ישנם כמה דברים שאנשים יכולים לעשות כדי לשפר את סיכוייהם לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר:

• אכלו תזונה בריאה: הקפידו לאכול הרבה פירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים. הימנעו ככל האפשר ממזון מעובד, סוכר ומטוגנים.
• עשו פעילות גופנית באופן קבוע: פעילות גופנית חשובה לבריאות הלב, הריאות והשרירים. מומלץ לעשות לפחות 30 דקות של פעילות גופנית מתונה רוב ימות השבוע.
• הימנעו מעישון: עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות רבות, כולל סרטן, מחלות לב ושבץ מוחי.
• שנו מספיק: שינה חשובה לבריאות הגוף והמוח. מומלץ לישון 7-8 שעות בלילה.
• הקפידו על בדיקות רפואיות קבועות: בדיקות רפואיות קבועות יכולות לעזור לאבחן מחלות בשלב מוקדם, כאשר הן ניתנות לטיפול בקלות רבה יותר.

שאלה: מהן התקווה והחזון שלך לעתיד?

תשובה: אני מקווה שיום אחד אנשים יוכלו לחיות חיים ארוכים, בריאים ומאושרים. אני מאמין שזה אפשרי עם המדע והטכנולוגיה שיש לנו היום.

אני רוצה לראות עולם שבו אנשים לא צריכים לדאוג ממחלות הקשורות לגיל. אני רוצה לראות עולם שבו אנשים יכולים לחיות חיים מלאים ופרודוקטיביים עד גיל מאוחר.

אני מאמין שאנחנו יכולים להפוך את זה למציאות.

הפניות:

https://sinclair.hms.harvard.edu/people